ירושלים, בירת ישראל והעיר הגדולה ביותר במדינה, מונה 924,800 תושבים. במילים אחרות - כל ישראלי עשירי מתגורר בבירה, כך עולה מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום ירושלים.
במהלך 2019 גדלה אוכלוסיית ירושלים גדלה ב-21,400 נפש, אבל העיר סובלת מזה שנים רבות מהגירה שלילית, והשנה עזבו אותה 8,400 תושבים. היעדים המרכזיים שאליהם עוזבים הירושלמי: בית שמש, תל אביב וביתר עילית.
על פי הנתונים, שיעור הפריון הכולל בירושלים גבוה מהממוצע הארצי ומספר הילדים הממוצע למשפחה ירושלמית הוא 3.9 ילדים, לעומת ממוצע ארצי של 3.09 ילדים. משק בית ירושלמי מונה בממוצע 3.84 נפשות לעומת ממוצע ארצי של 3.24 נפשות.
ירושלים סובלת מהיצע נמוך של דירות, ומחיריהן - מהגבוהים בישראל. בשנת 2019 החלה בנייתן של 2,452 דירות מגורים חדשות בלבד, ירידה בשיעור של 16.6%. אבל בממוצע ערך דירה בת ארבעה חדרים עומד על 2,150,000 שקלים - נתון הגבוה מהממוצע הארצי שהינו 1,830,000 שקלים. שכר הדירה החודשי בירושלים הוא 3,100 שקלים בממוצע, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 3,300 שקלים לחודש.
מחצית מהירושלמים בגילאי 64-25 אינם נמצאים בשוק העבודה, ורק 50% מהירושלמים הבוגרים מועסקים, נתון הנמוך מממוצע שיעור התעסוקה הארצי שהינו 63.5%. מספר המועסקים שעובדים בעיר מגוריהם בירושלים הוא מהגבוהים בישראל: 88.7% מהירושלמים מתפרנסים מעבודה בעיר. בימי הקורונה כל ירושלמי שלישי פוטר מהעבודה או הוצא לחל"ת.
בשנת החינוך החולפת למדו בבתי ספר היסודיים בירושלים 79,950 תלמידים, מהם 53,000 תלמידים בפיקוח החרדי, 14,200 בפיקוח הממלכתי-דתי, ו-12,700 תלמידים בחינוך הממלכתי.
ב-2019 נרשמו מספרים גדולים בכמות התיירים והמבקרים ובאחוז התפוסה במלונות.
מקרב התיירים שהגיעו לירושלים: 72% ביקרו בכותל המערבי, 52% נכנסו לכנסיית הקבר, 47% הגיעו ליד ושם, 15% בילו במוזיאון ישראל ו-5% פקדו במסגד אל אקצה.
עוד עולה מהנתונים כי רק 88.3% מהירושלמים חשים ביטחון בבירת ישראל, נתון נמוך לעומת ממוצע ארצי של 90%. 118,300 ירושלמים רשומים במחלקות לשירותים חברתיים - 9.8% מכלל הישראלים שנזקקים לשירותי רווחה בישראל.
ירושלים נחשבת כעיר "צעירה": 33.5% מהירושלמים בני 14-0, לעומת 19.9% בחיפה ו-18.5% בתל אביב שנחשבות לערים "מבוגרות" יחסית.
שיעור הפריון בקרב הירושלמיות היהודיות גבוה מזו של הערביות - ממוצע של 4.41 ילדים ליהודייה, לעומת 3.14 ילדים לערבייה במזרח ירושלים.
כמו כן, הירושלמיות יולדות את הילד הראשון בגילאים מוקדמים יחסית - הגיל הממוצע ללידה הוא 24.8 לעומת 27.7 בממוצע הארצי.
ממוצע ההכנסה הכספית של משק בית בירושלים הוא 11,707 שקלים - מהנמוכים ביותר בישראל. זאת לעומת הכנסה ממוצעת ברמה הארצית של כל האוכלוסייה בסך של 17,276 שקלים. בתל אביב ההכנסה למשק בית עומדת על 19,613 שקלים, בראשון לציון - 19,261 שקלים, בפתח תקווה - 17,622 שקלים, ובחיפה 16,594 שקלים.
בתוך כך, ההוצאה הכספית לנפש בירושלים היא מהנמוכות ביותר בישראל - 2,992 שקלים בלבד, לעומת 4,062 שקלים ברמה הארצית: 7,200 שקלים בתל אביב, 5,163 שקלים בחיפה, ו-4,194 שקלים בראשון לציון.
ההוצאה לתצרוכת למשק בית בן ארבע נפשות בירושלים היא מהנמוכות בישראל - 14,808 שקלים לעומת הממוצע הארצי בסל של 16,475 שקלים: בתל אביב - 18,844 שקלים, בראשון לציון - 16,506 שקלים, בפתח תקווה - 16,210 שקלים, בנתניה - 15,099 שקלים, ובאשדוד - 14,867 שקלים.
משק בית בירושלים מוציא 28.4% מהמשכורת על דיור, ויחד עם תשלומי משכנתא וארנונה ותחזוקת הבית מגיע הנתון ל-33.9% מהמשכורת.
עוד 20.4% מההוצאות הם על תחבורה ותקשורת, ו-10.9% על חינוך ותרבות. 17.2% מהמשכורת של משק בית בירושלים משולמים על מזון, פירות וירקות.
רק ל-58% מהירושלמים יש דירה בבעלותם, ו-34.1% מתגוררים בשכירות. היתר חיים בדירות חינם, במעונות סטודנטים ובדמי מפתח.
מבין שמונה הערים הגדולות, בירושלים אחוז הבעלות הנמוך ביותר על טלוויזיות עם 67.3% בלבד ממשקי הבית. 26.3% בלבד מחזיקים במנוי טלוויזיה בכבלים ובלוויין. רק ב-64.2% ממשקי הבית בירושלים יש מחשב, ל-26% יש טאבלט ורק 9.3% מהירושלמים מחזיקים בקונסולת משחקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו