לורי פלטניק
מייסדת ארגון "מומנטום"
פועלת לחיזוק הקשר של אימהות יהודיות עם מדינת ישראל. נבחרה להשיא את משואת התפוצות ביום העצמאות האחרון
הרבנית לורי פלטניק, השאת את משואת התפוצות ביום העצמאות האחרון, על תרומתך לחיזוק קשרי הגולה עם ישראל באמצעות רתימת אימהות יהודיות מכל רחבי העולם. במסגרת ארגון מומנטום שבראשו את עומדת, משתתפות האימהות בשיעורי יהדות ובפעילות לחיזוק הזהות היהודית, ואף מגיעות לארץ למשלחת ייחודית שמעמיקה את הקשר עם המדינה. אבל עד שלב מאוחר יחסית בחייך, לא ידעת אפילו היכן נמצאת ישראל על המפה.
"גדלתי בקנדה, ולא שמרתי מצוות באופן מיוחד. פעם בשנה השתתפתי בצעדת גיוס כספים למען ישראל, ובכך התמצה הקשר שלי עם הקהילה היהודית. לא ידעתי איפה ישראל, מה הסיפור שלה, ואפילו לא הבנתי למה אנחנו מגייסים כסף, זה היה משהו חברתי לחלוטין עבורי".
והסיפור שלך עם ישראל מתחיל בכלל בחג המולד. ואם לדייק, בפרסומת שכתבת לחג המולד.
"עבדתי כקופירייטרית ברדיו וזכיתי בזמנו בפרס לאומי על פרסומת שכתבתי לחג המולד. אחרי הזכייה, ובהשפעת אמי, ארזתי תיק וטסתי לטיול באירופה. זה לא היה נהוג בזמנו, אבל רציתי לראות עולם. הייתי בת 23, נסעתי לאירופה, ובסופו של דבר, בנסיבות מאוד משונות, סיימתי בישראל, וזה שינה הכל".
אני סקרן.
"לקראת סוף הטיול קבעתי עם הוריי להיפגש בקהיר לטיול משותף בנילוס. בנמל התעופה הודיעו לי שסבי מת, ושהוריי ביקשו שאסע לישראל כחלק מהטיול שלי, ושהמטוס עוזב בעוד 30 דקות. שנים אחר כך אמי הסבירה לי שהיה לה חשוב באותם רגעים שאסע לישראל, אבל היא לא ידעה להסביר מדוע. אולי זה היה קשור לכך שסבי היה שומר מצוות, אבל בעיניי זו היתה השגחה פרטית".
הגעת לישראל והשאר היסטוריה?
"לא בדיוק. כשהגענו, ירדתי במדרגות המטוס ורציתי לחוש יהודייה, אבל לא הרגשתי כלום. בימים הראשונים טיילתי ונותרתי אדישה לחוויה. כבר תכננתי לחזור כלעומת שבאתי, אלא שאז החלטתי שאני מפסיקה לנסות להרגיש בכוח. ומה קרה אז? התחלתי להרגיש. בתוך כמה שבועות הבנתי שאם לא אעזוב עכשיו כבר לא אעזוב לעולם. הבנתי שאני רוצה לחיות בישראל לנצח".
זו יכולה להיות גם חוויה מבהילה. זה לא כור מחצבתך, מקום שלא הכרת כלל עד לא מזמן.
"אולי זו הסיבה שעליתי למטוס וחזרתי לאירופה, ומשם לקנדה. אחרי חזרתי, נתקלתי כל הזמן בישראל - בטלוויזיה, בפרסומות, בעיתונים. זה לא עזב אותי. שנה לאחר מכן חזרתי לישראל, למדתי ועבדתי, והזהות היהודית שלי התחברה עם האהבה למדינה. בהמשך פגשתי את בעלי בישראל, ואף על פי שתכננו לחיות בארץ, לאלוהים היו תוכניות אחרות עבורנו. היום אנחנו גרים במרילנד וישראל לסירוגין, ומתכננים לעשות עלייה".
הכוח המניע של המשפחה
ארגון מומנטום הוקם בשנת 2008, ובמסגרתו הגיעו לישראל בחלוף השנים יותר מ־20 אלף משתתפות מ־32 מדינות, בסיוע של יותר מ־200 ארגונים שותפים. אבל מלכתחילה, למה בכלל לבחור באימהות כגורם משמעותי כל כך?
"משום שזה חכם מבחינה אסטרטגית. אנחנו שמונה נשים שהקימו את הארגון, והרעיון הוא להשפיע על מי שמשפיע בבית. לאורך השנים דיברתי באוניברסיטאות רבות ומצאתי שאם השפעת ושכנעת נער בן 20, השפעת לרוב רק עליו. ומה עם אחותו והוריו, למשל? ברגע שאתה משפיע על האמא, אתה נוגע במשפחה שלמה.
למען העם היהודי. אסתר ומרדכי
"ככלל, שלוש ההחלטות החשובות ביותר שמשפחה תבצע וישפיעו עליה במשך דורות, הן לרוב מואצות ומושפעות על ידי האם. היכן תחיה המשפחה, היכן ילמדו הילדים ומי יהיה במעגל החברתי של ילדינו ושל המשפחה כולה. הרי האנשים שאנחנו מבלים איתם - אלה האנשים שבמקרים רבים אנחנו הופכים להיות דומים להם. האמא היא כוח מניע להחלטות הללו".
מצד שני, בקהילות יהודיות רבות דמות האם לא בהכרח תופסת מקום כגורם השפעה.
"דמות האם לא מקבלת את היחס הראוי מבחינת שירותים יהודיים בקהילה היהודית. תוכניות לילדים זה נהדר, אבל האמא היא הדמות הקריטית, וזה חכם יותר לפנות אליה ולהשפיע עליה. זו השקעה שאת פירותיה רואים בחיזוק העולם היהודי. הבחנתי שקהילות יהודיות ברחבי העולם נחלשות, והרגשתי שאני מוכרחה לעשות משהו".
אני מניח שבמובן מסוים הכל מתחיל באמך. אומרים שחיבוק של אמא נמשך זמן רב אחרי שהיא מרפה.
"אני מניחה שאתה צודק. אמי, היום בת 86, היתה מאוד דומיננטית וחזקה בתנועות הפמיניסטיות למיניהן בשנות ה־70. היא עסקה בהעצמת נשים, וזה השפיע גם עלי. היא לימדה אותי לחשוב מחוץ לקופסה. אבי ז"ל היה פרקטי מאוד, ואמי היתה יותר רוח חופשית, אמנותית. ירשתי מאמי צד יצירתי והרפתקני, ומאבי ירשתי צד פרקטי. שני הרבדים האלה העניקו לי את היסודות לעשייה שלי".
אם נרחיב את היריעה, אני מניח שדמויות אימהיות מן המקרא השפיעו עלייך גם הן.
"אני חושבת על אסתר המלכה. יש נקודה במגילת אסתר שתמיד עושה לי צמרמורת. העם היהודי במצב קשה לאחר שהמן קיבל רשות מהמלך להשמידו. אסתר מתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים, ואסתר חוששת לגורלה, אך בסופו של דבר מחליטה לשים את נפשה בכפה ולסכן את חייה בעבור עמה. היא משתכנעת גם בעקבות דברי מרדכי, שאומר לה - אם הרס יגיע לעם היהודי, אל תטעי לחשוב שאת ובני משפחתך תינצלו. ואולי אלוהים שתל אותך במקום ובזמן הזה על מנת שתעשי שינוי. ואסתר אוזרת אומץ ולבסוף מצליחה להפיל את המן ולהציל את העם.
"חלום שלא העזתי לחלום". בטקס הדלקת המשואות // צילום: אלירן אביטל
"הסיפור הזה מהדהד לי בצורה עמוקה. אלוהים לא צריך אותי כדי לקשר את העם היהודי לישראל ולזהות היהודית שלהם, אבל אולי אלוהים הציב אותי במקום ובזמן מסוים, בגלל סיבה מסוימת. ואני מרגישה שזו ההזדמנות שיש לנו עתה. אנחנו חיים בזמן מדהים, אבל כשאתה רואה יהודים מפנים את גבם לישראל, זה לא בגלל מה שהם יודעים, אלא בגלל מה שהם לא יודעים.
"היום הסיפור הוא סביב הענקת המידע לאנשים. וכשמשלחת של נשים מגיעה לישראל, מחציתן לא ביקרו מעולם בישראל, ומחצית היו בזמן ילדותן והן אינן זוכרות כמעט דבר, וכשהן יוצרות קשר עם ישראל ומבינות לעומק מה ישראל מייצגת, בעבר ובהווה - הן מתאהבות".
הן נחשפות גם למורכבות שלנו?
"אנחנו מסבירים להן שזה מורכב דתית ופוליטית, והן בוחרות לראות את הטוב. זו בחירה לראות את הטוב, אנחנו לא עיוורים לרע אבל מתמקדים בטוב. ראינו שזה גורם שובר שוויון כשהן מגיעות. טוב מראה עיניים.
"כמה שנים אחרי הקמת מומנטום התחלנו להזמין גם אימהות ישראליות להשתתף במסע. זה כמו גשר חי, כשמגיעות נשים מהגולה הן מבינות באמת מה זה להיות ישראלית. ואימהות מארה"ב, מישראל, מגואטמלה, מקנדה ומעוד מקומות בעולם - הופכות לאחיות, כי יש לנו כל כך הרבה במשותף. כשמוציאים את הפוליטיקה והגיאוגרפיה ומביאים אותן ביחד - הן אוהבות זו את זו".
הלם שמוביל לחיבור
את אכן רואה אימהות רבות מרחבי העולם. בסרטי וודי אלן אנו נתקלים לא אחת באם המגוננת, הדואגת, זו המתערבת יתר על המידה. האם האימהות היהודיות שאת פוגשת עונות על סטריאוטיפ האם היהודייה?
"לסטריאוטיפ יש סיבה. הוא נוצר משום שמשפחה היא ערך חשוב מאוד ביהדות. ובלי הבנה עמוקה של החוכמה הזאת שמגיעה עם המורשת היהודית - זה לעיתים עשוי להפוך לדבר שלילי, שאפשר ללעוג לו. זו גם הסיבה שהנשים במומנטום נרשמות למסע של שנה, כאשר רק 9 ימים קריטיים ממנו מתרחשים בישראל. כשלא מבינים את החוכמה עד הסוף, לפעמים זה עשוי להתפרש בצורה לא נכונה. אני רואה את זה כחלק מהדנ"א היהודי, במוטיבציה לתיקון עולם, להפוך את העולם למקום טוב יותר".
אני מניח שהאם היהודייה שונה ממדינה למדינה. אילו סוגי אימהות את רואה במדינות שונות?
"זה תלוי במדינה, לבטח. אני חשבתי שכל דוברות הספרדית הן אותו דבר, אבל אמא מצ'ילה היא לא אמא ממקסיקו. לאימהות ממקסיקו יש המון שמחת חיים, הן מגיעות למטוס אחרי שעות של טיול כשהן שרות ורוקדות. שמחת האימהות מצ'ילה היא יותר בראש, בלב. גם בארה"ב יש הבדלים. נשים מהמערב התיכון יותר מקורקעות לערכיהן, ושונות בכך מנשים מצפון־מזרח ארה"ב.
מסע מומנטום לישראל // צילום: מומנטום
"ב־2014 קיבלנו סיוע ממשרד התפוצות, ואמרו לנו להכפיל את המספרים ולהיכנס למדינות אירופה, לרוסיה. אני יכולה לומר שיש מפגש מעניין למשל בין נשים מצ'ילה לנשים מרוסיה. בחוות הדעת לאחר המסע לישראל הנשים הרוסיות כתבו כמה הן נהנו, אבל אחת מהן כתבה: 'בבקשה אל תיגעו בנו בשלושת הימים הראשונים'. הן רואות את הנשים מצ'ילה וזה יכול בהתחלה להיחוות כהלם מסוים, אבל אחרי כמה ימים כולן מתחברות".
הקורונה החלישה את קונספט האם היהודייה?
"לא. אומרים שאלוהים שולח את הרפואה לפני המכה. בתקופת הקורונה האימהות בבית נואשות לתמיכה ולהשראה, ואנחנו רואים משתתפות במסעות שממש יצרו קהילה, ותומכות אחת בשנייה. בשבוע הראשון ערכנו מה שנקרא 'מומנטום בוסט', סמינר רשת יומי של 30 דקות, שזכה ל־48 אלף צפיות בשבוע. במסעות הרגילים השפענו על 3,000 נשים בשנה, כיום צופים בנו 3,000 אנשים ביום. זה אתגר שהביא להזדמנות".
"המתח הוא חיוני עבורנו"
בעקבות ההשתתפות במומנטום, כמה מהאימהות הגבירו את נוכחותן בפעילות בקהילה היהודית?
"יותר מ־80 אחוזים מהנשים עשו שינוי מובהק במגוון תחומים מרכזיים בחייהן - לימודי יהדות, נתינת צדקה, שמירת שבת, והן פעמים רבות לא שמעו על הדברים האלה לפני כן. אנחנו רואים גם יותר התנדבות בקהילה היהודית והשתתפות בתוכניות רלוונטיות לאחר שעות בית הספר, כמו גם השמת ילדיהן בבתי ספר יהודיים. ההשתתפות במומנטום יוצרת גם מוטיבציה לשינוי בקרב הבעלים, ואם האב משתתף במסע כזה, זה יוצר השפעה אקספוננציאלית על המשפחה".
איך נבחרות הנשים למומנטום?
"יש לנו אלגוריתם, ובאמצעות שאלות מסוימות, אנחנו מחפשים סוגים מסוימים של נשים - שללא החוויה הזאת הן ומשפחותיהן יהיו בסיכון ליפול מ'ההר היהודי'".
מצד אחד אתם נותנים עדיפות לנשים שלא ביקרו בישראל, אבל חלק מהביקורת כלפי הארגון היא שנבחרות גם ישראליות לשעבר, שביקרו בה לא אחת.
"לפני כמה שנים צירפנו גם ישראליות שעזבו את ישראל, כדי לראות מה תהיה ההשפעה בעניין, ואני חייבת לומר שההשפעה מדהימה. אחת מהן אמרה לי, 'הראית לי את ארצי דרך מחוזות הנשמה', והכל השתנה עבורה. הן חוזרות למדינות שלהן, והחיבור שלהן ושל משפחותיהן ליהדות נמשך גם דורות קדימה.
"יש לנו מידע על מה שקורה בגלות. עד 90 אחוזים מהיהודים בעולם חיים מחוץ לבועה היהודית. יהודים רבים עדיין לא יודעים איפה נמצאת ישראל על המפה. לחלקם לא אכפת מהיהדות או מישראל, והם יוצאים מהבועה, מתחתנים בנישואי תערובת ומתרחקים מהיהדות.
נשים יהודיות בברוקלין // צילום: רויטרס
"לפני כמה שנים יצא דו"ח של מרכז המחקר PEW, שהיה סטירת לחי מצלצלת בפני כל ארגון יהודי. המידע הראה שאם נמשיך בקצב הזה מבחינת זהותנו כיהודים, מבחינת נישואים, השכלה יהודית, רגשותינו כלפי ישראל - לא רק שחלק מהעם היהודי ייעלם, גם לא יהיו יהודים בגולה שיתמכו בישראל. אלה הסיבות לפעילות שלנו. אם במקום 3,000 נשים בשנה נביא 30 אלף נשים בשנה לישראל, הכל ישתנה לטובתנו בתוך זמן קצר. המחקר מראה את זה, ויש לנו נוסחה שמראה שהפעילות שלנו היא 'גיים צ'יינג'ר' אמיתי למשפחות".
לצד המנכ"ל שלכם, בן פרי, כ־80 אחוזים מהארגון מורכב מנשים. איך נראית העבודה עם רוב נשי שכזה?
"יצרנו מועצה ציבורית שנותנת רוח גבית בתוך ישראל לפעולות הארגון, עם 15 נשים ישראליות מתחומים שונים - מרים פרץ, מהרטה ברוך־רון, עדי אלטשולר, עדינה בר־שלום ועוד. אחד הערכים הבסיסיים שלנו זה אחדות ולא אחידות. אנחנו אולי שונים בשפה, בתרבות, בפוליטיקה - אבל אנחנו מוצאים את המאחד.
"הדירקטוריון שלנו שונה מאוד, יש בו 12 חברות מרקעים שונים, ובהן גם הישראליות רחלי חפץ ובטי גרינשטיין. רציתי את הקולות של כולן. זה קל יותר כשכולם מגיעים מרקע דומה ואין מחלוקות, אבל כך לא ניתן ליצור תנועה אמיתית. מתח הוא לפעמים דבר חיוני".
בזכות התנועה שאת מייצרת נבחרת להדליק משואה. איך היתה עבורך החוויה הזו?
"זה חלום שאפילו לא העזתי לחלום. הרגשתי גאווה, שאני מייצגת את כל האימהות בגלות, ואת כל הנשים בהיסטוריה שלחמו וחלמו והגשימו, ואף פעם לא ויתרו על החלום הציוני. אני כל כך מודה על הבחירה שלי לשרת התפוצות, שרת התרבות, משרד ראש הממשלה וכל מי שהאמין בנו ונתן את ההזדמנות לייצג אותם. בלי השותפות עם ממשלת ישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד התפוצות - מומנטום לא היה מגיע לאן שהגיע".
"הכיסא הכחול" יארח מדי שבוע מומחים ומשפיעים מתחומים שונים ומגוונים
Ranp@israelhayom.co.il
