לברית הפוליטית שכונתה "בלוק הימין" היו יתרונות לכל הצדדים. באמצעותה יכול היה נתניהו להיות רגוע שאף אחת מהשותפות לא בורחת לממשלה משותפת עם כחול לבן. השותפות, במקביל, קיבלו ביטחון מכך שנתניהו לא חומק לממשלת אחדות עם גנץ ומותיר אותן מאחור.
אולם, אף שהתלות היתה כביכול הדדית ושירתה את שני הצדדים, נתניהו היה מהרגע הראשון המרוויח העיקרי ממנה. בלוק הימין החזיק אותו בשלטון תקופה ארוכה שבה לא נבחר, וכל מרכיביו לא משו ממנו גם במחיר שלוש מערכות בחירות רצופות קשות שנאלצו לשלם בשל כך, אף שדרך המילוט היתה למעשה פרושה בפני כל אחד מהם בכל רגע בשנה וחצי האחרונות.
עוד בנושא:
ראש מפלגה בימין מבהיר: "לא יהיה שוב בלוק אחרי הבחירות"
דעה | בלוק הימין וברית המושתקים
ימינה חייבת להיות בממשלה כדי לשמור על נתניהו מימין
בלוק הימין התאחד סביב נתניהו אבל לא זה עם זה. דרעי, מחולל הבלוק, התחייב לגנץ שיהיה ערב לכיבוד ההסכם, אבל לא מסר התחייבות דומה לליצמן ולבנט. היה ראוי אם היו כלל המרכיבים ערבים זה לזה, אולם אין הדבר פוטר את נתניהו מאחריותו להמשיך לקיים את הברית שהביאתו עד הלום.
הם היו מוכנים ללכת לבחירות עבורו, אבל כשהגיע תורו, חמק נתניהו וחתם על הסכם שמרחיק אותם ומדיר אותם מממשלתו. השתמש וזרק. המינוי של אדלשטיין לשר הבריאות הוא אצבע בעין של מצביעי מפלגת הציונות הדתית. היתה זו דרך מכובדת שבה הסכים בנט לרדת מתיק הביטחון לתפקיד הזוטר - אם כי מלא החשיבות במצב הנוכחי, ואפילו את הסולם הקטן הזה סירב נתניהו להגיש לו, ככל הנראה מטעמים של איבה אישית ונקמה.
למרות שאולי מניעיו של נתניהו למינוי אדלשטיין לבריאות היו נמוכים, מצידו של אדלשטיין היתה זו בחירה נכונה. במקום לשבת בפרצוף חמוץ בספסלי הכנסת כל הקדנציה, הוא בחר להמשיך הלאה. זה לא תפקיד חלומותיו, אך זה כן מקום שעיני כולם נשואות אליו. הקלישאה "הצלחתו - הצלחתנו", כנראה מעולם לא היתה מדויקת יותר.