השבועות הקרובים יהיו קריטיים לגבי עתידה של עונת 2019/20 בליגת העל, שכרגע עדיין לא ידוע אם או מתי היא תחזור לפעילות. במינהלת הליגות ובהתאחדות לכדורגל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות בנוגע לתוכנית היציאה מההסגר של הממשלה ומשרד האוצר, ומקווים שהכדורגל לא יהיה האחרון לחזור לשגרה.
"על פי התוכניות האחרונות, הכדורגל נמצא בתחתית סדר העדיפויות - וזו בעיה ענקית", אומרים במינהלת, "אנחנו מקווים שעד 1 במאי או מקסימום עד אמצע אותו חודש נדע איפה הדברים עומדים כדי לקבל החלטות, אחרת - כל הכדורגל יהיה בברוך. בסופו של דבר, הכדור נמצא בידיים של משרד הבריאות".
בשיחות האחרונות של בכירי המינהלת עם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, הם שמעו כי "צריכים עוד זמן ורוצים לראות מה קורה גם במקומות אחרים". זאת בנוגע לקביעת תאריך לחזרה אפשרית של הכדורגל בישראל.
חלון הזמן של המינהלת הוא כאמור בין שבועיים לחודש. אם לצורך העניין משרד הבריאות יאשר לקבוצות לחזור לאימונים מלאים כבר ב־1 במאי, הליגה תוכל אולי להיפתח אחרי שהקבוצות יקבלו שלושה שבועות של אימונים. במקרה כזה, במתכונת של מחזורים כפולים ניתן יהיה לסיים את עונת 2019/20 לקראת יולי. אם ההחלטה תידחה עד אמצע מאי, הקבוצות יוכלו לשחק רק ביוני, אחרי שלושה שבועות של אימונים. במצב כזה הליגה תגלוש ליולי, ואף ייתכן שייאלצו לקצר אותה. זו כמובן האופציה הפחות מועדפת.
אוהדי בית"ר. גם חזרה ללא קהל חזק בתמונה // צילום: אלן שיבר
"נתמודד עם תביעות"
בנקודה הזאת נשאלת השאלה: למה שהמשחקים לא ישוחקו גם ביולי? התשובה היא שזה פשוט על גבול הבלתי אפשרי. כדי שהעונה הבאה תתחיל לקראת ספטמבר, ולא באוקטובר, חייבים שהיא לא תגלוש ליולי. אם נתעלם לרגע מהמוזכר לעיל או מהחום הכבד ששורר בתקופה הזאת, נראה שיש עוד כמה בעיות: ביולי הקבוצות יצטרכו לשלם שתי משכורות נוספות לשחקנים, יהיו זרים שעלולים לדרוש לעזוב או כאלה שלא ירצו לשחק בגלל שהחוזה שלהם הסתיים כבר במאי, ועוד. בשיחות סגורות טען יו"ר המינהלת ארז כלפון: "אם יגידו לנו שעד יולי לא ניתן לחזור לפעילות, נצטרך לסיים את העונה ולהתמודד עם התביעות".
לפי תרחיש שבו יקבלו החלטה שלא להמשיך את הליגה, יצטרכו שני הארגונים שמנהלים את הכדורגל הישראלי, מינהלת הליגות וההתאחדות, לקבל החלטה בנוגע לביצוע. האופציה הראשונה היא הפסקת העונה בהתאם לאיך שהעונה הסדירה הסתיימה (מכבי ת"א אלופה, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים באירופה, ואילו הפועל רעננה וסקציה נס ציונה יורדות לליגה הלאומית).
המינהלת תתמוך ברעיון הזה. אופציה נוספת היא כפי שכבר הציעו גורמים בהתאחדות לכדורגל, שכידוע היא בסופו של דבר תכריע בהתאם לתקנון ההתאחדות: להקפיא את היורדות ולהגדיל את הליגה ל־16 קבוצות, כאשר בעונה שלאחר מכן יירדו ארבע קבוצות, דבר שלא יעבור בשתיקה משום שיש קבוצות שייפגעו מהמהלך.
מורכב? מסובך? תחשבו שוב. במקרה של ביטול הליגה יגיעו למינהלת הליגות תביעות מאוהדים שרכשו מינויים, תביעות מצד הספונסרים וכמובן תביעה אפשרית גדולה מזכייני השידור, שלא קיבלו תמורה בהתאם לחוזה מולם. לכל זה תוסיפו את ההשלכות והפגיעה הכלכלית, בעיקר בקבוצות שנתמכות על ידי העיריות, דוגמת מכבי נתניה, הפועל חדרה ונס ציונה, שעל פי בכירים בכדורגל "אם הליגה לא תחודש, קבוצות שנתמכות על ידי העיריות יכולות להגיע לקריסה כלכלית טוטאלית".
מורכב? מסובך? תחשבו שוב. אם הליגה תחודש ולא תגלוש ליולי, יצטרכו קברניטי הכדורגל לחשוב על הבעיות העתידיות, שהעיקרית שבהן היא מה עושים במקרה של התפרצות נוספת של הנגיף בעונה הבאה - האם מראש מפחיתים כמות משחקים? האם לקבוע פגרת חורף כדי לשמור על בריאות השחקנים? אולי ביטול גביע הטוטו? כשאתם עושים את החישובים, אתם יכולים להבין בקלות מדוע המינהלת וההתאחדות לוחצות על משרד הבריאות לקבל החלטה בנושא.
ובתוך כל זה, יש דבר אחד שכמעט בוודאות יקרה. אם הליגה תחודש השנה, היא תשוחק ללא קהל, כך על פי הערכות הגורמים. ייתכן שגם העונה הבאה תתחיל עם יציעים ריקים, אבל לפני הכל צריכה להתקבל ההחלטה: אם לחדש או לא לחדש בקרוב את משחקי הכדורגל בארץ.
