כמה מהחולים המונשמים הם מתחת לגיל 60? כמה חולים קשים מתגוררים בירושלים או בבני ברק? כמה סובלים גם מסוכרת או מיתר לחץ דם? האם יש צורך בהגבלות מיוחדות על הסובלים ממחלות אלו?
לכל השאלות הללו אי אפשר לקבל מענה מהנתונים הקיימים במשרד הבריאות, ולדברי גורם מוסמך - ייתכן שהם כלל אינם קיימים.
בכירה לשעבר במשרד הבריאות מותחת ביקורת חסרת תקדים על מדיניות היעדר המידע של משרד הבריאות, ומסבירה שהדבר עלול לפגוע בקביעת מדיניות היציאה מהסגר ואף בבריאות הציבור. אליה מצטרפים עוד מומחים במערכת הבריאות.
פרופ' תמי שוחט, מי שניהלה עד לפני שנה את המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות והיתה רופאת מחוז תל אביב, מומחית לבריאות הציבור לאפידמיולוגיה ולהתמודדות עם מגיפות, אומרת כי "דווקא כאשר המידע הפתוח נדרש להצלת המשק - הוא נותר סגור. קשה להאמין, אבל הגישה למידע מוגבלת כנראה גם לגורמים במשרדי הממשלה, כולל יחידות במשרד הבריאות שזה תפקידן".
לייצר חלופות
היא מבקשת לאפשר לחוקרים ולציבור הרחב לקבל את המידע על מנת לפתח מודלים ליציאה מהסגר ולצורך הבנת המצב. "זו מציאות בלתי אפשרית. כל עוד אין בנמצא מידע על גיל החולים המונשמים, כולל מחלות רקע ואזורי מגורים, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לייצר חלופות מבוססות נתונים להחלטות שהתקבלו". את הדברים היא כתבה במסגרת נייר עמדה של "הקבינט האזרחי" - פורום של מומחים, סטודנטים והציבור הרחב.
לדבריה, "שיתוף במידע לא רק יחזק את האמון בצמרת משרד הבריאות, אלא גם יאפשר לה לקבל החלטות מושכלות יותר בהמשך. היכולת של חוקרים רבים לנתח את המידע יכולה לקרב את כולנו לפתרון מוצלח. המידע חייב להיות בקרב גורמי המקצוע במשרד עצמו".
ד"ר רז הגואל, רופא מומחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה: "במדינות רבות מתבצע הליך של איסוף נתונים ומעקב אחר מאפייני חולי הקורונה. נתונים אלו הם בחזקת מידע מציל חיים ובאמצעותם ניתן לגבש אסטרטגיות פעולה, להתריע לגבי קבוצות סיכון ולהתמקד בהמלצות חיוניות לציבור. מידע שנאסף במדינות מערביות מצביע על שיעורים גבוהים של השמנה ומחלות רקע נוספות אצל החולים הקשים, וכתוצאה מכך ננקטות פעולות. מומחים בבריטניה כבר ממליצים לציבור לפעול באופן מיידי כדי להפחית במשקל. בישראל, צוותים רפואיים מדווחים על מאפיינים דומים אצל החולים הקשים, אך בהיעדר נתונים רשמיים, לא ניתן לגבש תוכניות פעולה ברורות".
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "המידע חיוני לקבלת החלטות וראוי שיהיה גלוי ושקוף גם לציבור וגם למדענים. צריך לעשות מאמץ להנגיש את המידע. זה מידע שיכול להיות קריטי ומציל חיים. מכיון שזה מצב חירום שימשך הרבה זמן, חשוב לבנות את המסגרות האלה ושלא נגשש באפלה".
פרופ' מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה וחבר בצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות, ביקש לקבל חלק מהנתונים במסגרת דיוני הצוות. לדבריו, "מדובר במידע שיכול לעזור למקבלי ההחלטות". אלא שמשיחה עם גורם שמעורב באיסוף ובניתוח הנתונים שאמורים לשמש את משרד הבריאות, עולה תמונה מדאיגה, ולפיה אין למשרד הבריאות מידע.
משרד הבריאות התבקש מספר פעמים להגיב לטענות - אך לא מסר את תגובתו.