האם משבר הקורונה יפגע גם בקשר בין ישראל ויהדות התפוצות ובעידוד העלייה ארצה? במכתב ששיגר לראשי המוסדות הלאומיים מתריע אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב ויו"ר תנועת "הבונים דרור" העולמית, כי "משבר הקורונה, שמעולם לא היה כדוגמתו, גורם להתרסקות של תנועות הנוער".
תנועות הנוער, בהן "הבונים דרור", "הנוער הציוני", "בני עקיבא", "בית"ר" ו"מכבי הצעיר", נקליעו למצב ששתתפי תכניות ביטלו בהמוניהם את השתתפותם, והתקציבים תועלו לניהול המשבר ולדאגה לרווחת המשתתפים שנמצאים בארץ. בתנועת "הבונים דרור", למשל, ביטלו משתתפים רבים את ההשתתפות בתוכניות בישראל וכשליש מהתקציב השנתי של הארגון יצא רק בחודש האחרון לטובת ניהול מצב החירום.
בעקבות המצב שנוצר שלח יו"ר "הבונים דרור", אופיר ליבשטיין, מכתב לראשי המוסדות הלאומיים (ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד) בבקשה למתן מענה תקציבי, לוגיסטי וכן גם נפשי, עבור משתתפי הארגון.
"מכיוון שהפעילות של התנועות היא רק בתפוצות, משבר הקורונה, שמעולם לא היה כדוגמתו, גורם להן להתרסקות. כעת, עיקר הפעילות העתידית נמצאת בסכנה... כמו כן, תנועות הנוער העולמיות נושאות בעלויות דרקוניות של בידודים, הוצאת מטוסים מטעמן, שכירת דירות לקבוצות ועוד. אם לא תוקם קרן חירום הכוללת סיוע מידי, הן במישור הכלכלי והן במישור הלוגיסטי, ערכי-נפשי לצוותים, תנועות הנוער הציוניות עולמיות לא תוכלנה להחזיק עצמן", לשון המכתב.
בתנועת בני עקיבא, שאחראית על הבאתם של כ-15 אלף חניכים מהתפוצות, דואגים מעתיד הפעילות וההתמודדות עם המשבר. מזכ"ל התנועה, רועי אבקסיס: "יש שתי זוויות עיקריות לבעיה שלנו, האחת היא הזווית בישראל. 50% מהחניכים נשלחו לביתם, אולם ה-50% שנשארו מצריכים טיפול לוגיסטי מורכב ביותר. הזווית השנייה היא פעילויות הקיץ שנמצאות בסכנה; אלפים של אנשים מתוכננים להגיע למחנות קיץ בישראל, שם מקבלים תוכן חינוכי חשוב, וכל זה ככל הנראה הולך להתבטל. מעבר לזה, גם בתפוצות, 50% מהשליחים שלנו נאלצו לחזור והם מהווים קשר חשוב עם אותן קהילות וגם את זה נאלצנו לחתוך. בהיבט הכספי אנחנו צופים בעיה קשה מאוד."
דודו גוטליב, סמנכ"ל תפעול ושיווק תכניות ישראל ב-PZC חו"ל, אחראי על מאות החניכים במסגרת תכניות התנועה שנמצאים כרגע בארץ: "זו הפעם הראשונה שנקלעים למצב כזה אבל, עם זאת, התוכניות הציוניות עבדו תמיד ובכל מצב חירום, עבדנו בזמן פיגועים, מלחמה ואינתיפאדה, ואנחנו לא מפסיקים גם במצב המאתגר החדש". מאות החניכים שמפוזרים בקיבוצים ובערים ברחבי הארץ נמצאים בקשר שוטף עם הצוות ומתמודדים עם מצוקה נפשית - התקפי חרדה, פאניקה, לחצים - תוך ניסיון לייצר שגרה ולמלא את החלל.
גוטליב מציין לטובה את ההתמודדות של אולפני הקיבוץ ש"מצליחים לעבוד במציאות כמעט בלתי אפשרית ומצאו דרכים יצירתיות להמשיך ולהפעיל את כל הפעילות, ברוח הערבות ההדדית שמאפיינת את התנועה הקיבוצית." כמו כן, גוטליב מדגיש את שיתוף הפעולה המלא והעזרה יוצאת הדופן של הסוכנות היהודית שהתגייסה לעזור.