מגיפת הקורונה אינה פוסחת על מדינות ערב. די להביט בקטסטרופה המתרחשת באיראן - שם נדבקו בנגיף, לפי נתוני המשטר, יותר מ־35 אלף איש ואישה, ומספר המתים עומד על יותר מ־2,500.
עם זאת, ההערכות הן כי מדובר במספרים גבוהים הרבה יותר, וכי הנהגת הרפובליקה האסלאמית אינה חושפת את תמונת המצב האמיתית בכל הנוגע להתפרצות המגיפה, מתוך חשש לכאוס ולאנרכיה שיערערו את יציבות המשטר. למעשה, אפשר לומר כי החשש ליציבות המשטר הוא חוט השני העובר בין כל המשטרים במזרח התיכון בכל הנוגע להתמודדות עם המגיפה, בשעה שמרבית המדינות הערביות עדיין מצולקות מאירועי האביב הערבי ומצויות בפוסט־טראומה.
לא בכדי הכריז המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי במדינות המזרח התיכון, אחמד אל־מנדהרי, כי חלק ניכר מהמידע על מקרי נגיף הקורונה ועל שיעורי ההידבקות והתמותה מועבר בצורה לא מספקת על ידי מדינות ערב. המידע, לדבריו, מצביע על נתונים סותרים ולא אחידים - והמדינות אף מציגות גישות שונות ובלתי אחראיות בכל הנוגע למאמציהן לבלום את התפרצות המגיפה בשטחן.
החשש של הממשלות מהשלכות התפרצות המגיפה על יציבות המשטר הביא לתגובה מאוחרת בצעדי המנע נגד הקורונה. בלבנון, לדוגמה, הושעו הטיסות הנכנסות מסין, מאיראן ומאיטליה רק ב־11 במארס, מה שעורר תסיסה חברתית ואף הפניית אצבע מאשימה לחיזבאללה כמי שמשתפת פעולה עם תכתיבים מטהרן. אצל השכנה, סוריה, שעדיין מתמודדת עם מלחמת האזרחים, הכריזו רק בימים האחרונים על שעות סגר, ואף על עוצר כללי בחלק מהמחוזות - לאחר שמערכת הבריאות המקומית דיווחה על החולה הראשון שנדבק בנגיף. בירדן נקטו צעדים הכרחיים, כגון סגירת גבולות, הכרזה על סגר, שעות עוצר והצבת חיילים בכניסות וביציאות לבירה עמאן ולערים הגדולות.
במצרים, בירדן, בסוריה, בלבנון, ברשות הפלשתינית ובמדינות ערביות נוספות במזרח התיכון מערכות הבריאות הן רעועות וסובלות ממחסור חמור באמצעים רפואיים, כגון מכונות הנשמה, ערכות בדיקה ותרופות חיוניות להתמודדות עם המגיפה ולטיפול בחולים. קריסה של מערכות הבריאות וקריסה כלכלית בעקבות התפרצות המגיפה יוציאו לרחובות המוני אזרחים זועמים, שידרשו את הדחת המנהיגים. בחלק ממדינות ערב כבר החלו להישמע האשמות מצד גורמי שלטון בכירים כי מגיפת הקורונה היא בכלל "מזימה אמריקנית ציונית אימפריאליסטית", וכמה אלפי מפגינים במצרים, בירדן ובמדינות נוספות אף יצאו להפגנות וקראו קריאות נגד "מזימת הקורונה האמריקנית־ציונית".
ככל שתתפשט מגיפת הקורונה במדינות ערב ומספר הנדבקים והמתים ימשיך לטפס, כך נראה הבדל ניכר בין נסיכויות המפרץ הפרסי העשירות שיכולות לאפשר לעצמן רכישה מאסיבית של מכונות הנשמה, ערכות בדיקה ותרופות לטיפול בחולים, לבין מדינות ערב הנחשלות שם מערכת הבריאות הציבורית למעשה אינה קיימת. יתרה מכך, במדינות המפרץ הפרסי מפנים אצבע מאשימה כלפי איראן כמי שאחראית להתפרצות המגיפה במדינות ערב, בשל הטיפול הלקוי של משטר האייתוללות בהתפרצות באיראן, תוך הסתרת נתוני האמת.
ויש מי שחושב דווקא שמגיפת הקורונה הכלל־עולמית תביא מזור לסכסוכים האלימים באזור ואף לפתרון של הסכסוך הישראלי־פלשתיני, לאור שיתוף הפעולה ההדוק בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית בעיקר, אך גם עם ירדן ומצרים, במאמצים לבלום את המגיפה ואת זליגתה ממדינה למדינה והירידה הדרסטית באירועים הביטחוניים בגבולות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו