האם יש סיכוי להשבת האמון במילים? שכאשר אדם מתחייב לדבר מה – הוא אכן מתייחס לכך כחובה; כאשר הוא מבטיח – הוא אכן מתייחס לכך כהבטחה שחובה לממש; כאשר הוא מתאר דבר מה – הוא אכן מכוון לתאר אותו באמת;
האם יש לכך סיכוי? כן, אך יש לכך שני תנאים:
הראשון והפשוט הוא שאכן חובה היא חובה, הבטחה היא הבטחה, תיאור הוא תיאור. זה קשה – אבל זה אפשרי. זו משמעותה של האמת.
אך הקשה יותר הוא לחיות חיים בהם נמנעים מלחפש קיצורי דרך, שהן קצרות אך מתגלות כארוכות מאוד: שלא מתחייבים מלכתחילה על מה שלא ניתן להתחייב בו. שלא מבטיחים את מה שמלכתחילה אפשר שאי אפשר יהיה לקיים.
עומדים בפיתוי להשיג את הרווח קצר הטווח; לא מתכננים מראש להתחבא מאחורי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"; משלמים את מחיר אמירת האמת היום, כדי שלא יתעורר צורך לבקש ליהנות מפרי השקר והשווא.
בחיים הפרטיים שלנו. בעולם החברתי. ביקום הפוליטי.
הטור מתפרסם במסגרת בית מדרש "זיקים", מאמרים קצרים של הרב שרלו שמופצים בוואטסאפ