את סימני החרדה והפאניקה מהקורונה ניתן כבר לראות בימים האחרונים בישראל: ירידה ניכרת בהגעת הישראלים לחדרי המיון בבתי החולים בגוש דן, כולל לחדר המיון בביה"ח הממשלתי שיבא בתל השומר, שמטפל היום במרבית חולי הקורונה בארץ; ביטול אירועים חברתיים רבים, גם אם היו מתוכננים לעשרות אורחים בלבד; ביטול גורף של נסיעות ישראלים למרבית היעדים בחו"ל; ירידה ביציאת ישראלים למרכזי קניות, וגם מקרים של נהגי מוניות שמסרבים להסיע תיירים.
סימנים אלה מתגלים בעקבות הדיווחים על המשך התפשטות הקורונה בעולם, לרבות בארה"ב, על ירידות שערי הבורסות ועל ההודעות השוטפות של משרד הבריאות על עוד ועוד ישראלים שמתגלה אצלם המחלה, על עשרות אלפי ישראלים שנמצאים בבידוד ביתי, ועל כ־2,000 ישראלים שנבדקו, שאצל רובם, למרבה השמחה, היא לא התגלתה.
משמעות הצעדים החדשים והמחמירים מאוד של משרד הבריאות, היא בידודה של ישראל מול מדינות רבות ומרכזיות בעולם וכן בידוד לתקופה ארוכה של עשרות אלפי ישראלים. יש חשש שאלפים נוספים יתבקשו להיכנס לבידוד ביתי. במשרד הודיעו כבר שהם שוקלים לנקוט בהמשך, ואולי אפילו בקרוב, צעדים חמורים הרבה יותר, עד כדי סגירת בתי ספר ותחבורה ציבורית.
הבעיה המרכזית בהיערכות ישראל והעולם לנגיף החדש, היא ביסוסה על מידע חלקי בלבד, מאחר שהנגיף לא היה מוכר עד עתה למדע ולרפואה ואין עדיין כל חיסון שמונע אותו, או טיפול מוכח מדעית שמצליח להתמודד עימו. הצעדים המחמירים החדשים של משרד הבריאות נועדו לנסות לצמצם, לעכב ולהפחית את קצב התפשטות המגיפה בישראל עד בוא הקיץ, שבו, לפי ההערכות ותקוות חלק מארגוני הבריאות, תפחת ההידבקות בנגיף בעולם.
ואולם ההתמודדות עם נגיף הקורונה, כמו עם כל מגיפה, היא לא רק רפואית, אלא גם חברתית, פסיכולוגיות ומורלית. נוסף על הנגיף שמדביק חולים ומתפשט, גם מידע שקרי ומפחיד, שמועות, היסטריה ופאניקה עלולים ללבות - וכבר מלבים - את התפשטותו ואת הפגיעה הקשה בציבור. לאמון הציבור במידע שמוסר משרד הבריאות על המחלה ולנכונות של הציבור לקבל ולבצע את הנחיות משרד הבריאות יש תפקיד קריטי במאבק בהתפשטות הנגיף ובצמצום המחלה ומספר המתים, חלילה, ממנה.
החוסן של ישראל מפני התפשטות הנגיף צריך להישען לא רק על ההיערכות הרפואית, אלא גם על תשתית חברתית וכלכלית חזקה ואיתנה. המדינה צריכה לצמצם, ככל שניתן, את הפגיעה בחברות ישראליות ובתעסוקה, כמו בחברות התעופה. נכון אמנם שמשרד הבריאות חייב לפעול קודם כל להגנה על בריאות הציבור, אבל הוא חייב להביא בחשבון גם את החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל, ונראה שהוא לא תמיד עושה זאת מספיק. המדינה חייבת גם להיערך לסייע ולפצות את הנפגעים מהמשבר, ולהודיע זאת בהקדם כדי לצמצם את הפאניקה הכלכלית.
מרבית הצעדים של משרד הבריאות לצמצום התפשטות המגיפה מבוססות על סולידריות חברתית ואזרחית, ועל מחויבות אישית של האזרחים למען כלל הציבור, הרבה יותר מאשר על טכנולוגיות רפואית ועל איומים באכיפה, שיטור וכפייה. כך דרישה של המשרד מעשרות אלפי הישראלים שחזרו מהמדינות הנגועות בקורונה או ממי שהיו בקרבתם של חולים בנגיף להישאר במשך שבועיים בבידוד בית, מבוססת על משמעת עצמית וסולידריות אזרחית. המשרד עצמו יודע שהוא לא מסוגל ולא מתיימר להצליח לפקח על נושא הבידוד, והוא מתבסס על אמון הציבור. ואולם, הנכונות לעשות זאת מתבססת ונשענת על ההכרה של הישראלים, שמשרד הבריאות והממשלה עושים הכל כדי לצמצם את הפגיעה החברתית והכלכלית בהם, וכי משרד הבריאות פועל באופן הגון, צודק, שקול ומדוד, וכי הוא אינו פועל מתוך היסטריה שעלולה להיות פוגענית וקטלנית אף יותר מהנגיף המסוכן עצמו.