שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בישראל (מספר מקרי מוות ל-1,000 איש בשנה, מ"י) נרשמו ביישובים ג'סר א־זרקא (8.5 מתים לאלף איש בשנה), ג'דיידה מכר (7.3) וכפר יאסיף (6.8).
מקרב 12 היישובים בישראל שבהם התמותה הגבוהה ביותר נמצאים במקום השביעי אופקים (6.2) במקום 9 טירת הכרמל, במקום העשירי מגדל העמק וסוגרת את הרשימה שדרות (6 מקרי מוות לאלף תושבים) - כך עולה מדוח בנושא "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו" שמפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות. בעשור האחרון אחד מיעדי משרד הבריאות הוא צמצום פערי בריאות בין אוכלוסיות. אולם מהדו"ח עולה כי השכלה, הכנסה ומקום מגורים עדיין מנבאים פערים בתמותה ובתחלואה בין אוכלוסיות.
הממוצע ארצי של שיעור התמותה הוא 4.9 ל־1,000 נפש, כאשר חלק משמעותי מהיישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הם ישובים ערבים וישובים יהודים ברמה חברתית־כלכלית נמוכה או יישובי פריפריה דרומית וצפונית. מחברי הדוח מציינים שבהשוואה לשנים קודמות, חלה ירידה בתמותה ברוב היישובים. תוחלת החיים בישראל ב־2018 עמדה על 85.1 שנים לנשים ו־81.2 לגברים.
סיבות המוות העיקריות בישראל הן סרטן ומחלות לב. מניתוח הנתונים עולה כי היישובים שהם שיאני התמותה ממחלות לב הם יישובים ערבים, ושיאני התמותה מסרטן הם יישובים יהודיים פריפריאליים. במשרד הבריאות מציינים שהעובדה שהתמותה גבוהה מהממוצע ביישובים אלו מלמדת על "עודף תמותה בשתי האוכלוסיות מסיבה מסוימת".
את הרשימה מוביל כאמור ג'דידה מכר, ששיעור התמותה בו כמעט כפול מהממוצע הארצי - 508 איש ל־100 אלף נפש), אחריו אכסל (470), אבו בנאן (434) טורען (416) ומג'ד אל כרום (413). שיאנית התמותה ממסרטן היא ג'סר א זרקא (550 מקרים ל־100 אלף איש), אחריה שדרות (530), אור עקיבא (516), אופקים (511), נוף הגליל (505), בת ים (497) ואילת (495).
אפליית הפריפריה נמצאה גם בתחום איזון הסוכרת: בקרית מלאכי אחד מכל 4 חולי סוכרת אינו מאוזן, אחריה עכו (24% מהחולים אינם מאוזנים), ערד (22%), דימונה (21%), מגדל העמק (21%) קרית עקרון, טירת הכרמל, לוד , בית שאן ואור עקיבא (20% בכל אחת מהן).
את טבלת היישובים הערבים מובילים עין מאהל, שם 41% מחולי הסוכרת אינם מאוזנים, אבו סנאן (38%) ומג'ד אל כרום (28%).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו