ז'וזה מוריניו, דייגו סימאונה ועוד רבים וטובים בעולם עשו ועושים קריירות מרשימות על הקווים עקב היותם מאמנים הגנתיים. לא תמיד זה נעים לעין, לפעמים האוהדים מתעצבנים, אבל גם ב־2020 יש קבוצות שמצליחות אך ורק בגלל החוזקה ההגנתית שלהן, ומכבי ת"א של ולאדן איביץ' היא בראש ובראשונה קבוצת הגנה.
ב־24 המחזורים הראשונים של הליגה ספגו הצהובים שבעה שערים בלבד (שלושה מתוכם במשחק העונה המשוגע נגד מכבי חיפה בסמי עופר), לעומת 11 בנקודת הזמן המקבילה בעונה שעברה. מדובר בנתונים יוצאים מהכלל מבחינה הגנתית. כך, למשל, קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה היא הפועל ב"ש, שעד המחזור הנוכחי ספגה 18 שערים.
כמו שהנתונים מראים, גם בשנה שעברה מכבי היתה קבוצת הגנה נהדרת, אבל העונה היא השתדרגה עוד יותר, ואפילו שחקני ההתקפה שלה לא מתביישים להצהיר ש"אליפות לוקחים דרך הגנה חזקה", כפי שהעיד איתי שכטר. אז מה הפך את ההגנה הצהובה למפלצתית, ועוד בעונה שבה קבוצות הצמרת כגון מכבי חיפה ובית"ר ירושלים התחזקו? הנה התשובות.
בלי שאף אחד שם לב או נתן על כך את הדעת, הגנת האלופה העונה שונה לחלוטין מזו ששיחקה במרבית העונה שעברה. פרדראג ראיקוביץ' פינה את מקומו בין הקורות לדניאל טננבאום, למשבצת של אלי דסה נכנס אנדרה ז'ראלדש, וצמד הבלמים שרן ייני את שחר פיבן הוחלפו באיתן טיבי וז'איר אמאדור. היחיד ששמר על מקומו מהעונה שעברה הוא המגן השמאלי
אנריק סאבוריט.
"חבורת 4 אמיגוס"
אחד היתרונות של חוליית ההגנה הנוכחית הוא שלמעט טיבי, כולם דוברים פורטוגזית או ספרדית. השפה המשותפת מן הסתם תורמת לתיאום במגרש, אבל בעיקר מחברת בין אותם שחקנים גם מחוצה לו. "חבורת 4 אמיגוס" מכנים אותם בקריית שלום, כשהכוונה היא לטננבאום, סאבוריט, אמאדור וז'ראלדש, שמרבים להסתובב ולבלות יחד.
בחבורה הזו יש שחקן אחד שבולט מעל כולם, ולא, אנחנו לא מתכוונים לטננבאום, שרשם שיאים מדהימים העונה, אלא דווקא לאמאדור. אולי לא מדברים עליו יותר מדי, אבל הפורטוגלי נותן לצהובים כל מה שקבוצה רוצה מבלם - מהירות, עוצמות, שקט, ניסיון וקור רוח.
איביץ'. הכל מתחיל בהגנה // צילום: עמי שומן
שימו לב לנתון הבא: ערב המחזור ה־25, שבו תארח האלופה את הפועל ת"א לדרבי
העירוני, אמאדור שיחק 23 משחקים, השלים 90 דקות בכל אחד מהם ולא ספג כרטיס צהוב(!). זאת למרות שכל חבריו לחוליה האחורית ראו לפחות צהוב אחד העונה, אפילו השוער.
מי שחושב שהנתון הזה מעיד על משחק פחות אגרסיבי של הבלם, פשוט טועה. "אף בלם בארץ לא מתקרב לרמה של ז'איר", טוענים במכבי ומסבירים: "אי אפשר לקחת אותו במהירות - לוי גארסיה לא הצליח לעבור אותו, וגם לא הסילון של ק"ש (מאליק פוסטר; ש"א). הוא חזק, מנער שחקנים בכתף אחת ולוקח את כל הכדורים בראש. בלי למצמץ מדובר בבלם הטוב בארץ. הוא, טיבי וגלזר עושים כל הזמן בלוקים ולא סתם הקבוצה לא מקבלת גולים".
"גם אנחנו רצינו את זהבי"
את האיכויות האלה קיוו במכבי לראות מאמאדור עוד בשנה שעברה. הבלם הגיע לקריית שלום אחרי שהיה מנבחרי העונה בליגה השנייה בספרד ואחד הגורמים לעליית הליגה של הואסקה, אבל כבר במחזור הראשון בליגה שבר את עצם הבריח אחרי היתקלות עם גיא חיימוב ונעדר חודשיים. בזמן הזה שרן ייני תפס את מקומו בהרכב, הקבוצה רצה בליגה, ההגנה היתה נהדרת, ומכיוון שאצל איביץ' מי שטוב משחק, הבלם התייבש עד למשחקי סיום העונה, כשהאליפות כבר הוכרעה.
לאור העובדה שמיעט לשחק, ניסתה הואסקה להחזירו לשורותיה בקיץ, אבל במכבי לא היו מוכנים לשמוע על כך. "מעבר להתעניינות לא היה משהו, כי אין להם כסף לשלם לו ובטח לא את דמי ההעברה", נזכר גורם בשורות האלופה, "זה שהנשיא שלהם סיפר שהם רצו אותו זה יפה, גם אנחנו רצינו את זהבי, אז מה?"
מתחילת העונה אמאדור וטיבי לא יוצאים מההרכב. שניהם מובילים את הליגה במסירות מדויקות, והשילוב ביניהם מזכיר לצהובים נשכחות. "מאז קרלוס גארסיה לא היה לנו בלם כמו ז'איר", אמרו במועדון, "שניהם הגיעו בגיל 28 מהליגה השנייה בספרד, שניהם בלמים מדהימים, וטיבי פרח רק ליד קרלוס, ועכשיו ליד ז'איר".
לפני שלושה חודשים חווה אמאדור משבר משפחתי. זה קרה ממש בסמוך לדרבי הראשון של העונה, והיה עליו לטוס באופן מיידי למשפחתו. בשל צנעת הפרט לא ניתן להוסיף מעבר לכך, אבל אמאדור, שעבר חיים לא קלים (חשף בעבר שננטש על ידי הוריו כשהיה תינוק ואומץ בגיל 6 על ידי משפחה ספרדית), הצליח לקום גם מהמשבר הלא פשוט הזה.
עד לסיום העונה נותרו לאמאדור שתי מטרות אישיות - לנצח דרבי בליגה (ניצח בגביע הטוטו), אולי עוד הערב, וגם להבקיע סוף־סוף שער במדים הצהובים. את הטיפים הוא יכול לבקש מאיתן טיבי.
בפן המקצועי, איביץ' מתלבט בין איתי שכטר לצ'יקו אופואדו בהתקפה, וכן אם להחזיר להרכב את דור מיכה.
