רק בארץ: על אבטיח צהוב שמעתם?

הצרכנים הישראלים נחשבים לחובבי פירות וירקות במיוחד. יעידו על כך הכמויות הגדולות שנרכשות בישראל בקילוגרמים, לעומת פירות וירקות ביחידות באירופה. כמו בכל שנה, לקראת ט"ו בשבט נזכרים כלי התקשורת בחקלאים האקזוטיים יותר, אלה שהצליחו לפצח את המטריקס ולהכריז על תוצרת שלא היתה עד היום על המדף. כל מיני הכלאות של מינים עם מינים אחרים, שאלברט פירות המנוח לא היה מעלה על דעתו. 

זוכרים את ההכלאה בין תפוח לאגס? אז תשכחו אותה. היא כבר פאסה מזמן, והשנה יש אבטיח מיני עם קליפה צהובה, פלפלים בלי גרעינים (הגיע הזמן!) ועלי סופר־פוד חדשים. החידושים הללו ואחרים יוצגו בתערוכה חקלאית בחצבה שבערבה בשבוע הבא (13-12 בפברואר). התערוכה תכלול גם מתחמי מזון, שוק איכרים ואמנים, מופעי ערב, כנס מקצועי ועוד.
ולירקות בהרחבה: חברת "זרעים גדרה" בבעלות קבוצת סינג'נטה (Syngenta) פיתחה זני מיני־פלפלים, המשמשים חטיפים או לבישול, ואינם מכילים גרעינים ואת חלקו הלבן והמר של הפלפל. אורכו של הבחור 10-5 ס"מ ומשקלו עד 30 גרם. צבעו האדום מעיד על תכולה גבוהה של ויטמין C. הוא רב־עונתי. 

גם האבטיח ממציא את עצמו מחדש עם פיתוח של חברת אוריג'ין זרעים. מדובר במיני־אבטיח צהוב מבחוץ בשם "גולדה", ש"בשרו" בצבע אדום. השם גולדה, אגב, הוא מחווה לרה"מ לשעבר גולדה מאיר. משקלו עד שלושה ק"ג והוא בעל חיי מדף ארוכים - עד ארבעה שבועות. 

השנה אפשר למצוא גם כמה זנים מיוחדים של דלעת בריאות למאכל ולנוי, עם קריצה לשוק הבינלאומי. אותה חברה מהאבטיח פיתחה זני דלעת בעלי אורך חיי מדף ארוכים, במגוון גדלים, צורות וצבעים עזים. ואם זה מצלצל לכם האלווין, בהחלט כן. בחברה פונים באמצעות הזנים המוטנטיים הללו ללקוחות בחו"ל שעושים בדלעות שימוש בחג הזה. דוגמית: דלעת "ברבור" היא דלעת הדומה לברבורים, בעלת ארבעה גוני צהוב וירוק כהים ובהירים, שמשתלבים יחדיו עם פסים ירקרקים. "טנדור" היא דלעת זברה עם פסים ירוקים כהים מאוד. ויש גם דלעת "קיפי" - כתומה קטנה עם בליטות ירוקות כהות עזות. 

שוחרי הבריאות ישמחו לגלות את המורינגה, עלי סופר־פוד חדשים, שישמשו תוסף מזון טבעי בסלט. לאחר שנים רבות ששימש צמח המורינגה לרפואת המזרח העתיקה, הוא צובר עתה פופולריות בעולם המערבי כמוצר סופר־פוד חדש שמכיל חלבון בריכוזים גבוהים של יותר מ־20% ועשיר במינרלים ובתרכובות נוגדות חמצון. 

עליו של המורינגה מוגדרים כבעלי סגולות בריאותיות. חוקרי מו"פ ערבה תיכונה וצפונית מעוניינים לשמר את המורינגה לצריכה טבעית כעלים יבשים או כאבקה, ללא טיפול תעשייתי כתוספת לשייקים, סלטים ומאכלים.
השקיה באפליקציה

בתערוכה, המשתרעת על פני 15 דונמים, יציגו 150 חברות מהארץ ומהעולם את פסגת הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום החקלאות, המים, איכות הסביבה וחשמל סולארי.

טבעטרוניק, למשל, פיתחה מוצר שמסייע לחקלאים באחת המשימות היומיומיות המורכבות ביותר עבורם: לבקר את השקיית היבול החקלאי, במטרה לשמור על אספקה גבוהה לצד ייעול השימוש בצריכת מים. הפתרון החדשני מתבסס על דגימת הקרקע ליד מערכת השורשים, באמצעות טנסיומטרים אלחוטיים, מדי טמפרטורה ומדדי לחות אוויר. הללו מעבירים למערכת הניטור המרכזית את הנתונים, ולאחר עיבודם בזמן אמת הם מגיעים לחקלאי באפליקציה בסמארטפון או בממשק האינטרנטי. 

דוגמה אחרת היא של חברת גלקון, שפיתחה לאחרונה ערכת השקיה אוטומטית לכל סוגי המרפסות. היא ניתנת להתקנה באופן פשוט ועצמאי, ללא כלים מקצועיים.

פיתוח נוסף עושה שימוש בשום נגד עין הרע. סליחה, נגד מזיקים - למרות שאנחנו מכירים גם כמה בני אדם שהשום יכול להיות יעיל נגדם. חברת ביו־יום, העוסקת בהגנת הצומח בישראל וברחבי העולם, משגרת לשוק את הביוגארד, מוצר הדברה ביולוגי ובריא לירקות נגד מזיקים, באמצעות מיצוי נוזלי וגרגירי של שום. 

מייצאים פחות לאירופה

מעיין קיטרון, רכזת תחום מחקרי צמחים ותבלינים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית: "בכל שנה אנשים מופתעים לגלות כמה המגוון בתחום הפירות והירקות רחב וכמה הדברים משתנים משנה לשנה. זה מפתיע כי אנחנו מדברים על מוצרים שכולם מכירים אותם, ובכל שנה מגוון חדש ושונות גדולה. אנחנו עובדים תמיד גם עם השוק המקומי וגם עם חו"ל. היצוא היום בתחום הירקות הוא בעיקר לרוסיה. אירופה בכלל ואנגליה בפרט קצת ירדו. יש גם יצוא לארה"ב בתקופות מסוימות. הפרחים בעיקר לאירופה ולרוסיה".

לדבריה, "בדלעת עדיין אין גידול מסחרי, זה עדיין ברמה של ניסוי ולא ברמה גידולית. לדלעת יש חיי מדף ארוכים, שזה יתרון ליצוא. האבטיח למשל מיועד לגידול מקומי יותר. הפלפלים שלנו מיועדים לשוק המקומי, לרוסיה וגם לארה"ב. הפלפלים ללא גרעינים עדיין לא בגידול מסחרי. המורינגה זה תחום מעניין. יש ביקוש למורינגה שלנו שמגיעה מהארץ כי ככה אנשים יודעים מהיכן היא הגיעה, מה היא קיבלה ובאילו תנאים היא גדלה. זה מוצר שצריך להחדיר לשווקים כי אנחנו רגילים למוצר יבש שנמכר בבתי טבע. בעולם המערבי פחות רגילים לצרוך את זה אבל אנשי המזרח רגילים לאכול את זה, כולל התרמילים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו