סא"ל א', מפקד בית ספר ביחידת יהל"ם, יצא ביום חמישי האחרון מביתו בשעות הערב, בדרך לתרגיל מסכם בשטח עם לוחמיו. בבית נותרה אשתו שגית, בחודש התשיעי להריונה. דקות אחדות לאחר שבעלה עזב, החלה שגית להרגיש צירים הולכים וגוברים.
"לפני שהוא הלך ביקשתי ממנו שיהיה זמין, כי כבר הייתה לי תחושה שיכול להיות שזה יקרה, אבל הנחתי שזה עניין של כמה שעות, א' ילך לתרגיל המסכם, יהיה שם כמה שהוא יכול, וכשהוא יחזור, ניסע", שיחזרה שגית בראיון לאתר צה"ל.
לקראת השעה 22:30 ניסתה שגית להירדם, אך תדירות הצירים גדלה והכאבים התחזקו. בשלב זה, הזעיקה שגית את בעלה וביקשה שישוב לביתם. הוריה של שגית הגיעו לביתם כדי לשמור על שתי בנותיהם הקטנות ואביה של שגית הסיע אותה לכניסה לקיבוץ שבו הם מתגוררים, שם כבר המתין לה א'. "יצאנו לכיוון בית החולים אסף הרופא", סיפרה שגית. "התחלנו את הנסיעה על כביש 6. הצירים התגברו ובכיתי. חמש דקות אחרי שיצאנו מהבית אמרתי לא' שאני מרגישה שאני לא מספיקה".
צילום: מאתר צה"ל
אלא שסא"ל א' לא איבד את עשתונותיו והתקשר מיד למוקד מד"א. "הוא הסביר בדיוק מה המצב ואיפה אנחנו נמצאים, והם מיד שלחו אמבולנס לכיווננו. בינתיים עצרנו בתחנת דלק. הרגשתי שהתינוקת יוצאת. בעלי אמר לכל הנוכחים בתחנה שאשתו כורעת ללדת, והם כמובן נרתמו לסייע ועזרו להכווין אלינו את מד"א. הייתי חצי שכובה במושב מקדימה, ביקשתי מא' שיצא אליי ויסתכל. הוא ניגש, הסתכל מבעד למכנסיים ואמר לי, 'התינוקת כולה בחוץ'. הוא עטף אותה בפליז הצבאי שלו מהיחידה והניח אותה עליי. בדיעבד, זה היה הכי סמלי. זה משקף בדיוק את אורח החיים שלנו והשילוב בין המשפחה לצבא".
המפקד שזכה להחזיק את בתו עם צאתה לאוויר העולם, סיפר בהתרגשות: "כל שנותר לי היה לקחת את הילדה ולשים אותה על שגית שפשוט שיחקה אותה. הופתעתי מאוד. היא לא ויתרה לעצמה. ממש לוחמת אמיתית".
סא"ל א', שגית ובתם נעמי // צילום: מאתר צה"ל
מיד לאחר הלידה במכונית, הגיעו כוחות מד"א ופינו את האם והתינוקת הקטנה לבית החולים, שם הן נבדקו והצוות הרפואי אישר כי האירוע המיוחד עבר בשלום. "אחרי הדרך שבה היא הגיחה לעולם מיד הבנו שהיא צריכה שם עוצמתי וקראנו לה נעמי", מספרת שגית. "אנחנו מאוד נרגשים ומבינים שזה סיפור לא שגרתי ושמחים שבעיקר הכל נגמר".
סא"ל א' מצדו לא מצא דבר יוצא דופן בלוקיישן של הלידה. "חשבתי שזה משהו שקורה הרבה, שנשים יולדות בכל מיני מקומות הזויים, הרי זה משהו שאי אפשר לתכנן עד השנייה האחרונה", אמר. "כל המשפחה והחברים שלנו מופתעים מהעוצמות של שגית וכמה היא לוקחת את הדברים בקלות. עכשיו נשאר רק לאחל שחייה של נעמי יהיו טובים והיא תחליק ותשתלב בקלות כמו האופן שבו בחרה לבוא לעולם".