דלילה יוקופוביץ' הסלובנית הובילה 4:6, 6:5 במשחק המוקדמות שלה מול סטפני ווגל השוויצרית לפני שקרסה על המגרש במלבורן. "זה היה ממש רע, בחיים לא חוויתי דבר כזה", סיפרה אחרי רגעי חרדה ארוכים שבהם השתנקה וסבלה מקוצר נשימה, "חששתי שאני אתמוטט ולא אוכל ללכת יותר" סיפרה, אך למרבה המזל התאוששה ואינה סובלת מבעיות רפואיות. יחד עם זאת, המדורגת 180 בעולם נאלצה לפרוש ממשחק שבו הייתה קרובה לניצחון, וכך פספסה הזדמנות לעלות לאליפות אוסטרליה הפתוחה, שצפויה להיפתח בעוד שישה ימים.
המילה "צפויה" נכנסה לשיח אחרי סדרת אירועים שהתרחשו ביממה האחרונה והעלו לראש סדר העדיפויות את נושא בריאות השחקנים נוכח זיהום האוויר כתוצאה משריפות היער המתחוללות באוסטרליה. מלבד התמונות הקשות של יקופוביץ' על ברכיה מתקשה לנשום, גם יוג'יני בושארד נזקקה לטיפולים רפואיים בשל קוצר נשימה לפני שניצחה במשחק המוקדמות שלה. "הרגשתי סחרחורות ובחילות", סיפרה הקנדית, "כספורטאים, הדבר הכי חשוב זה הבריאות שלנו ואלה לא תנאים שאפשר לקיים בהם משחקים".
אותם תנאים קשים היו אלה שהובילו את מריה שראפובה להפסיק בשלהי המערכה השנייה את משחק הראווה שלה שנערך בפרברי מלבורן מול הגרמניה לאורה זיגמונד. "התחלתי להשתעל במערכה והרגשתי לא טוב לאורך כל השבוע", הסבירה הרוסייה, "ברגע ששמעתי את לאורה מתלוננת לשופט שגם היא לא מרגישה טוב, החלטנו לשים סוף למשחק הזה".
סיטואציות כאלה בדיוק מנסים המארגנים למנוע בעזרת מעקב צמוד אחר זיהום האוויר. אמש, למשל, האימונים במלבורן פארק בוטלו ומשחקי הסיבוב הראשון בשלב המוקדמות נדחו בשעה. לטענת מקבלי ההחלטות, נכון לרגע זה היחס לעשן ולאיכות האוויר זהה ליחס כלפי חום קיצוני או גשם. "אם המצב מסוכן וישנה הוראה של הצוות הרפואי אנחנו מפסיקים את המשחקים", הסביר טום לרנר, מראשי טניס אוסטרליה, "אבל ברגע שהתנאים משתפרים השחקנים חוזרים את המגרשים". זה בדיוק מה שקרה אתמול.
מריה שראפובה מתוסכלת ממזג האוויר. המארגנים נתעקים // צילום: אי-פי
השחקנים והשחקניות חזרו לשחק לאחר שעה של עיכוב, אלא שההחלטה לשוב למגרשים לאחר "שיפור במצב" לא הוכיחה את עצמה כלל. "הופעתי", הודתה יוקופוביץ'; "הייתי בטוחה שלא נשחק בכלל, אבל לא השאירו לנו ברירה. אני כועסת ועצובה, אבל בעיקר מאוכזת שהניצחון היה אצלי בכיס ולא הצלחתי לסיים את המשחק".
לדחות או לא לדחות
אפשר להבין כמובן את טענות השחקנים. בעקבות התנאים הקשים התבקשו תושבי מלבורן להישאר אמש בבתיהם, לא להוציא החוצה את בעלי החיים ולשמור על חלונות הבית סגורים. שלא במפתיע יצאה הוראה מפורשת לא לעסוק בפעילות גופנית מאומצת, וברור לגמרי שקיום משחקים מעמיד את בריאות השחקנים בסכנה.
טניסאים רבים שיתפו ברשתות החברתיות נתונים של זיהום האוויר הגבוה, ותהו כיצד אפשר לשחק ככה. "זה לא רציונלי", כתבה אליזה קורנה הצרפתייה ותייגה את המארגנים לצד השאלה: "האם אתם באמת מתכוונים לעשות את זה?".
בן ארצה לוקה פוי אמנם פרש מהטורניר בשל פציעה, אך פוסט שכתב הפך ויראלי וזכה לשיתופים של שחקנים רבים; "אני כל הזמן קורא כמה מוסכן שם ומקבל הודעות משחקנים שטוענים שזה טירוף לשחק שם", כתב הצרפתי; "אני לא יכול לשפוט בעצמי כי איני שם, אבל אני יכול רק לתהות למה השחקנים מסכימים לעלות למגרש?".
השריפות מעמידות את הטורניר מול איום שכמותו לא נתקל בעבר // צילום: רויטרס
התשובה לשאלה הזאת, כך נדמה, היא שאף אחד לא באמת יודע מה צריך לעשות. בהחלטה תקדימית הועבר בשבוע שעבר טורניר קנברה לבנדיגו הרחוקה 600 ק"מ בשל המצב, אבל אף אחד לא משער שצריך ואפשר לעשות מעשה דומה עם אליפות אוסטרליה. בדרך כלל הטורניר במלבורן מתקיים ללא תקלות, אולי קצת חום, אבל על דחייה מעולם לא חלמו שם.
השריפות שהובילו לפגיעה קשה ברכוש ובנפש מעמידות את הטורניר מול איום שכמותו לא נתקל בעבר, וככל שהימים חולפים סימני השאלה מצטברים. נובאק ג'וקוביץ', כיו"ר ארגון השחקנים, כבר תהה האם לא כדאי לדחות את תחילת הטורניר, אלא שהמארגנים לא רוצים להיגרר להחלטות קיצוניות. כפי שהסביר מנהל הטורניר גרג טילי, שהציע להעביר את רובו הגדול של הטורניר למגרשים המקורים במלבורן: "הכל חדש גם לנו, לכן צריך לחכות". השאלה הגדולה היא עד מתי מחכים, או גרוע מכך – מה צריך לקרות כדי שיפסיקו לחכות?