"המלחמה הבאה תהיה אורבנית, בלב ערים, מלוכלכת ומתחת לקרקע. השקענו בטכנולוגיות והגענו למצב שבו אנחנו מסוגלים לפגוע בכל אדם, בכל מקום ובכל שעה, אבל יש לכך גם חיסרון - הובלנו את הלחימה למקומות שבהם האויב מסוגל להסתתר", כך מתריע ג'ון ספנסר, ראש תחום לחימה אורבנית ב"ווסט פוינט" - האקדמיה הצבאית של ארה"ב.
השבוע התכנסו לראשונה מומחים שונים לתחום לחימת התת־קרקע לכנס בנושא "אתגרים תת־קרקעיים" במלחמה ובשלום, יוזמה של המרכז הבינתחומי, ווסט פוינט והשגרירות האמריקנית. מומחים בתחום הלוחמה והטכנולוגיה, וכן היסטוריונים וגיאולוגים שעסקו לחוד באותו תחום נפיץ, שאותו מכירים בישראל כבר שנים ארוכות, החליפו רעיונות לשדרג את הדוקטרינה של כל צבא בתחום.
ספנסר, בעברו מייג'ור (רב־סרן) בחיל הרגלים האמריקני, שירת בצבא ארה"ב במשך 25 שנה, בין היתר בלחימה בעיראק. בשש השנים האחרונות הוא עומד בראש תחום הלחימה האורבנית ומכשיר קצינים לעתיד, בתחום שלטעמו הולך והופך לאתגר הגדול ביותר של כל צבא ברחבי הגלובוס.
"יש שיאמרו שכבר בעת העתיקה נערכה לחימה אורבנית, אבל בעיניי זו אמירה שגויה", הוא מסביר, "צבאות תמיד פעלו להגנת ערים, אבל אף פעם לא בתוכן, והם ניסו להימנע מקרבות כאלו בכל דרך. לעומת זאת, בעשור האחרון כל קרב משמעותי התרחש בתוך ערים, ואני מאמין שכך יהיה גם בעתיד.
"יותר מ־50 אחוזים מאוכלוסיית העולם מתגוררים בערים, וכשמדובר במדינות מערביות הנתון הזה עולה לכמעט 90 אחוזים".
מאחורי ספנסר מחקר רב בלחימה הישראלית בטרור, כולל במבצעים בעזה. "אפשר ללמוד רבות מהמלחמות ומהמבצעים שישראל השתתפה בהם במהלך השנים", הוא אומר, "צבאות אחרים מנסים להימנע מקרבות אורבניים, אבל הצבא הישראלי לא יכול להתעלם מכך".
ריצ'מונד־ברק (מימין) וספנסר // צילום: יוסי זליגר
למרות העלייה המסיבית בתחום הקרבות האורבניים, והעובדה שהלחימה בערים היא חלק מהעתיד, ספנסר מציין כי בעולם לא מקדישים מספיק תשומת לב לעניין: "בווסט פוינט לומדים מעט מהניסיון הישראלי. תמיד אפשר ללמוד יותר. זו אחת הסיבות שהכנס הזה כל כך חשוב. לייצר קבוצת מומחים בינלאומית בתחום. אין מדינה יותר חשובה מישראל שאפשר לפנות אליה על מנת להבין כיצד להילחם מתחת לקרקע. ישראל מתמודדת עם זה זמן רב, וכעת נוכל להתחיל לחלוק מידע".
להסתכל למטה? זה רעיון
אלוף מיקי אדלשטיין, ממפתחי תורת הלחימה במנהרות הטרור בעזה, הבהיר בכנס כי בעיניו לחימת התת־קרקע היא נושא שיש להתכונן אליו בדחיפות, בארץ ובעולם: "יש מאה אחוזי סיכוי שנתמודד עם האתגר של המנהרות בעזה ובלבנון. למרות שנטרלנו מנהרות רבות, עדיין לא הצלחנו לשנות את תבנית הפעולה של ארגוני הטרור. הצלחנו לשנות מעט את המצב בכל הנוגע למנהרות התקיפה, אך לא בנוגע למנהרות ההגנה, הפיקוד ושיגור הטילים שלהם".
הדברים, שעוסקים במוכנות צה"ל ללחימה במנהרות, נכונים גם בעולם. "הצבא האמריקני השקיע רק עכשיו מיליונים כדי לאמן את הכוחות הרגליים שלו מתחת לקרקע, אבל זה לא מספיק. יש צורך להעביר את זה לתחום האקדמי ומשם לתורת הלחימה", אומר ספנסר.
היית רוצה שקצינים אמריקנים יגיעו לישראל כדי לראות את המנהרות שנתפסו וללמוד מהן?
"כן, בהחלט. יש צורך להסביר שזו בעיה יותר גדולה ממה שחושבים. הישראלים מודעים לכך שמדובר בבעיה, אבל העולם לא. בשנים 2015-2013 התפוצצו 45 מנהרות טרור בעיראק ובסוריה. אני הייתי בעיראק ב־2008, וכיום איום התת־קרקע גבוה פי 20. זה מפחיד.
"אף פעם לא העליתי בדעתי להסתכל למטה, אבל בעיראק ובסוריה כדאי מאוד שתסתכל למטה, כי מדובר באיום משמעותי. ארגוני הטרור מעבירים מידע - מישראל לסוריה, ומשם לעיראק. אנחנו רואים זינוק עצום במנהרות בין בניינים ומנהרות תקיפה ממולכדות. זליגת מידע מארגון טרור אחד לשני היא אחת הבעיות המרכזיות שלנו".
ד"ר דפנה ריצ'מונד־ברק, חוקרת מומחית בעלת שם עולמי בתחום חקר המנהרות, שפרסמה השנה ספר בנושא, ועמדה בראש הכנס שהתקיים השבוע במרכז הבינתחומי, מחזקת את דבריו של ספנסר. "כיום לא תוכל להרגיש בטוח בשום שלב בלחימה, כי האויב יוכל לעלות מאחוריך או עליך".
תשתית בשירות האויב
ריצ'מונד־ברק מצביעה על כך שאין הרבה חסרונות בעליונות צבאית, "אבל יש אחד חשוב - כשאתה מפתח יכולות היי־טק במלחמה, אתה חייב להיות מוכן ל'לואו־טק'. זו לא סכנה קיומית, אבל אם לא תהיה מוכן לזה, העניין יכה אותך בהפתעה. לא מדובר רק במנהרות, אלא גם בבלוני ובעפיפוני הנפץ. זו טרדה, לא קיומית אבל קיימת. יש צורך לחשוב על החסרונות, מזעריים ככל שיהיו, שמגיעים עם עליונות צבאית ולהתכונן אליהם בדרכים מקוריות.
"בישראל חושבים שבעיית המנהרות היא ספציפית לנו, אבל יש מנהרות במאלי, אפגניסטן, עיראק וסוריה, והן יכולות להגיע גם לאירופה. חייבים להעלות את הנושא לתשומת הלב העולמית, כאיום גלובלי".
לישראל, היא אומרת, יש מה ללמוד מהעולם. "צה"ל צריך ללמוד את הדוקטרינה החדשה של ארה"ב. זו הפעם הראשונה שמשהו כל כך מקיף ולא מסווג מתפרסם".
"המחבלים", לדבריה, "יוצרים משחק סכום אפס ללחימה, מכיוון שתת־הקרקע מנטרל עליונות צבאית. יש צורך לחבר את מה שאנחנו יודעים על לחימה אורבנית יחד עם לחימת תת־קרקע, כדי להפוך את השניים יחד לכלי מלחמה קריטיים נגד האויב".
ספנסר אף מוסיף ומתריע: "בכל עיר מרכזית בעולם יש מערכת מנהרות שעלולה לשמש את האויב. כיום אם תחפשו חומר מקצועי על התחום בגוגל כמעט לא תמצאו, וזה אבסורד. בדוקטרינה הנוכחית של הצבא האמריקני מצוין כי 'תת־הקרקע הוא מסוכן ביותר ויש להימנע ממנו בכל מחיר', אבל זה לא העולם שבו אנחנו חיים.
"אל־בגדאדי הסתתר במנהרה. יש לנו מפות של רחובות בערים, אבל צריך לחפש במקומות ספציפיים כדי לגלות. השקענו בטכנולוגיות ובעליונות צבאית מעל הקרקע, כעת צריך לרדת מתחת לאדמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו