תקיפה אנטישמית ברכבת במנהטן // צילום: משה שי

תיעוד: יהודייה מותקפת על ידי מוסלמית במנהטן

סטודנטית מניו יורק ביקשה מאישה ממוצא מוסלמי לשבת ברכבת • בתגובה חטפה קללות שבשיאן הותקפה פיזית ונחתכה בפניה • "עשרות ראו ולא עשו כלום"

תקיפה אנטישמית בלב ניו יורק: תיעוד שהתפשט ברשתות החברתיות חושף תקיפה אלימה על רקע אנטישמי נגד צעירה יהודייה ברכבת במנהטן. 

בסרטון, שהתפרסם על ידי רודי רושמן, סטודנט באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק וראש ארגון SSI (סטודנטים תומכים בישראל), מתועדת תקיפה מילולית קשה שעברה ליהי אהרון, סטודנטית יהודיה בניו יורק. 

ליהי מתועדת בסרטון כאשר בפניה חתך מדמם והיא מספרת על החוייה הקשה שעברה ברכבת התחתית. בהמשך היא חושפת את התקופת, ממוצא מוסלמי, המטיחה בה מילים קשות ומעליבות בשל היותה יהודייה. בין הדברים שאמרה לה: "זה טוב להרוג יהודים בניו ג'רזי, היו צריכים להרוג את כולכם".  

לדברי ליהי, לאחר התקיפה המילולית החלה התוקפת להתעמת איתה פיזית, כאשר חטפה מידיה את הנייד הסלולארי שלה והטיחה אותו בראשה. כתוצאה מכך, נחתכה ליהי בפניה, כפי שניתן לראות בסרטון. 

בעקבות הפציעה החל עימות פיזי בין השתיים, שהמשיך לאחר שירדו מהרכבת. לטענתה של המותקפת, "עשרות אנשים פשוט עמדו מסביב ולא עשו דבר".  

ליהי הצליחה לעצור את האירוע האלים רק כאשר הזעיקה, באמצעות לחצן החירום, את כוחות המשטרה. אלו באו ועצרו את התוקפת לחקירה, שבמהלכה, טוענת ליהי, המשיכה לקלל אותה ולהשמיע קריאות אנטישמיות.  

לפני כחודשיים הוצג באו"ם דו"ח ראשון מסוגו בנושא אנטישמיות, אשר חשף כי שכיחות המקרים האנטישמיים בעולם הולכת וגוברת. את הדו"ח חיבר השליח המיוחד של מועצת זכויות האדם לענייני חופש דת, ד"ר אחמד שאהיד, על פי הזמנתו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שהגיש אותו לעצרת הכללית. במסקנות הדו"ח נקבע כי "אנטישמיות היא פגיעה במימוש הזכות לחופש דת. שכיחותם של אירועים אנטישמיים הולכת וגדלה, ועמדות אנטישמיות והסיכון לאלימות כלפי יהודים ואתרים יהודיים התגברו באופן משמעותי". 

עוד בנושא: 

תקיפה אנטישמית בלונדון: רב הוכה קשות 

תקיפה אנטישמית בצרפת: סטודנט ישראלי הותקף

רב הוכה בארגנטינה 

עוד הזהיר הדו"ח כי "אם ממשלות לא יחייבו עצמן לפעול בנושא, אנטישמיות תהיה סכנה לא רק ליהודים, אלא גם לחברי קהילות אחרות". קביעה תקדימית אחרת, המופיעה לראשונה במסמך מטעם האו"ם, היא כי "דה־לגיטימציה לזכות הקיום של ישראל, הכוללת קריאות לחיסולה, היא דוגמה מודרנית לאנטישמיות".

הדו"ח מנה שלושה מקורות עיקריים להתגברות תופעת האנטישמיות בימינו: ריבוי קבוצות הדוגלות בעליונות הגזע הלבן דוגמת ניאו־נאצים וקבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות; ביקורת קיצונית נגד ממשלת ישראל "המכונה לעיתים אנטישמיות של השמאל"; ופעילות תנועת החרם נגד ישראל (BDS). בין השאר, הדו"ח מצטט את הטענה שישראל מעלה כבר שנים, ומופיעה לראשונה בדו"ח של האו"ם, ולפיה "הפעילות וההשפעה של ארגון ה־BDS הן אנטישמיות מיסודן". עם זאת, הדו"ח לא מאמץ לחלוטין את הקביעה כי ה-BDS אנטישמי.

הדו"ח קרא לממשלות, לארגוני חברה אזרחית ולכלי תקשורת לנקוט צעדים שימנעו גילויי אנטישמיות. בין השאר, גם במקרה זה בהתאם לעמדת ישראל, מוצע לאמץ את ההגדרה הבינלאומית לאנטישמיות כפי שקבעה הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IRHA) ב־2016. בד בבד, עולה הצורך להשקיע בחינוך ובהכשרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...