תרחיש הקיצון שתרגלו השבוע אלפי ילדים ונערים בפנימיות, קשישים בבתי אבות ובעלי מוגבלויות בהוסטלים השונים, יחד עם אנשי פיקוד העורף ומשרד העבודה והרווחה אינו מופרך כלל וכלל: עשרות אלפי טילים משוגרים נגד ישראל מדרום או מצפון ויש להגיע במהירות למרחבים מוגנים.
יותר מ-600 מוסדות באחריות משרד הרווחה השתתפו בתרגיל, שנעשה לראשונה באופן ארצי ולא באזורים ספציפיים, בהם בתי אבות, הוסטלים, מקלטים לנשים מוכות, פנימיות לנערים ונערות במצוקה ועוד. בניגוד לאזרחים בערים וביישובים השונים, האוכלוסיות שבהם מטפלים אנשי משרד הרווחה מתקשות להבין לעיתים מה הסיכון הגדול ומדוע יש להמתין זמן ארוך במרחבים המוגנים. אחרים, בעלי מוגבלויות שונות, מתקשים לעיתים להגיע למרחב מוגן, אם בשל מוגבלות תנועה, ואם בהבנת המתרחש בשל מוגבלות בראייה או בשמיעה. לכן, התרגיל שהתקיים השבוע היה קריטי להכנת האוכלוסייה, על מנת שזו לא תופתע בעת צרה.
"כ-70 אחוזים מהמסגרות החוץ-ביתיות של משרד הרווחה עומדות בתקן החדש של פיקוד העורף", מספרת רב סרן קרן אדיב, ראש מדור רווחה בפיקוד העורף. המשמעות היא ש-30 אחוז מהמוסדות שבהם מתגוררים בעלי מוגבלויות שונות לא כוללות מרחב מוגן, בהם חמישה אחוזים באזורים בדרום שמוגדרים "0-40", כלומר שיש בהם להיכנס לאזור מוגן בתוך 40 שניות או פחות, אתגר עצום ללא קשר לאנשים שאינם מסוגלים לעיתים לנוע ממקום למקום בעצמם.
המבנים ישנים ולכן אינם כוללים ממ"דים, והשוהים בהם נאלצים בעת אזעקה לרוץ למיקום המוגן ביותר במבנה, חדר מדרגות או אזור מרוחק מחלונות. בצפון הושקעו במסגרת תוכנית חומש 30 מיליון שקלים לטובת כ-20 מסגרות, על מנת למגן אותם במקרה של עימות, אך בצבא ובמשרד הרווחה ערים לעובדה כי בהחלט יש בעיה בין גדרה לחדרה, מרכז הארץ.
בצה"ל מודעים לבעייתיות, וישנן תוכניות עקרוניות לפינוי של האוכלוסייה הזו במקרי קיצון, אך גם שם נתקלים באתגרים. "הבעיה המרכזית שלנו היא לקבל כלי רכב ייעודיים על מנת לפינוי של מסות של אוכלוסייה שוכבת בעת חירום במקרה של מלחמה כוללת. יש צורך לגייס מאות אוטובוסים ללא כיסאות, שבכל אחד מהם אפשר להעלות 14 כיסאות גלגלים ומיניבוסים עם מעלון. אין לנו כרגע את היכולת הזו, ומשרד הביטחון יצטרך להפנות לזה משאבים, כאתגר לאומי", אומר אילן ברוש, מנהל אגף החירום במשרד הרווחה. "אם יהיה צורך לפנות למשל בית אבות בחיפה – מאה מטופלים שוכבים שיש צורך לפנות כי המוסד עלול להיפגע. אפשר יהיה לעמוד בזה, אבל יהיה צורך לאגם משאבים ולבצע פינוי לאומי".
במשרד הרווחה ובפיקוד העורף עושים מאמצים רבים על מנת לגשר על הפערים ולהכין את בעלי המוגבלויות למקרים שבהם יש אסונות. בשנה האחרונה נעשה ארגון מחדש של משרד הרווחה בכל הנוגע למסגרות החוץ-ביתיות, והאחריות עליהם הוטלה על מסגרות מחוזיות ולא ארציות. בניגוד למצב בעבר שבו משרד הרווחה עסק בנושא באופן ארצי, על מנת להקל על המערכות. בתרגיל הנוכחי, ראשון מסוגו בצורה כלל ארצית, הגיעו מאות חיילים לבחון את המוכנות של הגופים השונים ברחבי הארץ. "התרגיל מתקיים בשמונה השנים האחרונות מול אוכלוסיות ספציפיות, אך כעת לראשונה בדקנו את היכולות של כלל הגופים יחד", מסבירה רס"ן אדיב.
חמ"ל עירוני באשקלון בסבב האחרון // צילום: דוברות עיריית אשקלון
"אנחנו מוכנים למצב חירום. משרד הרווחה נערך בצורה מאוד משמעותית ומשקיע הרבה מאמצים בבקרה על המסגרות שלו, ואלו מתופעלות היטב. במקרים קיצוניים ביותר המשרד ייערך לפינוי, אם כי יצוין שאלו מקרים חריגים ביותר. מדובר באתגר גדול ויש בכך גם סכנות, מכיוון שיש צורך להזיז את השוהים בדחיפות ובזריזות. במידה שתתקבל החלטה שכזו נדע לעשות זאת, אך השאיפה הראשונית אינה לפנות את המוסדות אלא להכניס את השוהים במהירות למרחבים מוגנים ולאפשר להם לפעול באופן ממושך ועצמאי במקום", אומרת רס"ן אדיב. אחת המטרות של התרגיל, היא מוסיפה, הייתה לעדכן את מיפוי המרחבים המוגנים במוסדות השונים לקראת מצב חירום עתידי. "ישנן אוכלוסיות שאינן עצמאיות בפעולות שלהן, ולכן יש צורך בהיערכות מקדימה והכנת תוכניות התגוננות למוסדות מבעוד מעוד, כדי שאלו יוכלו לתפעל את עצמם בזמן אמת".
"המשרד אמון על כל אוכלוסיית הרווחה במדינת ישראל, שכולל 40 אלף דיירים, חוסים ומטופלים בבתי אבות, מקלטים לנשים מוכות, פנימיות ועוד. בנוסף, בעת חירום הופכים אזרחים נוספים, שאינם צריכים את שירותינו ביום יום, לנזקקי רווחה, בשל אסון כזה או אחר, כדוגמת שריפה וכדומה", מסביר ברוש. בחודשיים האחרונים בחנו אנשי משרד הרווחה שהמסגרות מוכנות לשעת חירום, וכעת מדובר ב"דובדבן שבקצפת" כלשונו. בחינה שהמוסדות כולם מוכנים לתרחיש קיצון. "בדקנו שיש תיק חירום מוסדי, שאנשי הצוות מוכשרים לתפקידם, שיש מלאי של מזון ומים במוסד, את סדר הפעולות של התרגיל ולבסוף התרגול הפיזי – דיירים וחוסים שיוצאים מהמרחב הפרטי למרחב חירום. יש צורך להבין שמדובר במאמץ מיידי שבמסגרתו אנו פועלים להצלת חיים כמה שיותר מהר. מדובר באנשים שהם החוליה החלשה של מדינת ישראל – קשישים, בעלי מוגבלויות פיזיות ושכליות. אלו האנשים שצריכים את מירב תשומת הלב". בנוסף נבחנו מערכות הסברה לאוכלוסיות כדוגמת בעלי מוגבלויות ראייה או שמיעה. הוא מודה לפיקוד העורף ולמחוזות השונים שמשתפים פעולה באופן מיטבי על מנת להגן על האזרחים. "בשורה התחתונה – משרד הרווחה ערוך בצורה טובה מאוד, אך תמיד יש מקום לשיפורים. אנו עושים מאמצים לצמצם את הפערים".