עשר שנים זו תקופה ארוכה, בעיקר שמדובר בעולם האופנה שמתחדש וממציא את עצמו מדי שנה, ואפילו מדי עונה. עם זאת, בסיומו של אפשר להסתכל אחורה ולראות כמה התפתחנו, השתנינו ואפילו השתדרגנו, בעיקר באופנה הישראלית שמוכיחה שיש לנו הרבה כישרון כאן בארץ.
כישרון זה בא לידי ביטוי בהצלחות מעבר לים. לדוגמה, המעצבת שחר אבנט שהלבישה לא אחת את ביונסה, וברטה ואלון לבנה שמתחזקים רשימה לא צנועה של סלבס גדולים בכל העולם שלבשו את העיצובים שלהם כמו ג'ניפר לופז, אריאנה גרנדה ושרון סטון. והרשימה עוד ארוכה, גם של מעצבים ישראלים נוספים.
לצד ההצלחות הללו, חשוב לציין כי עולם האופנה הוא קשוח ולא תמיד קל להתקיים בו, מה שגרם למעצבים גדולים לפרוש ולסגור את הסטודיו שלהם בשל הפסדים.
• איזה עשור היה לנו! היכנסו לעמוד המיוחד של "סיכום העשור"
• לא מסכימים עם הבחירות שלנו? בוארו לבחור את אנשי ואירועי העשור שלכם
• חושבים שאתם יודעים כל מה שקרה בעשור האחרון? היכנסו לחידון העשור הענק
לקראת 2020 והעשור שבפתח שוחחנו עם כמה מהמעצבים הבולטים בתעשיית האופנה הישראלית. קבוצה זו מגוונת ויש בה מעצבים ותיקים מאוד, לצד צעירים וכאלה שעשו קפיצה ושברו מוסכמות בשנים האחרונות.
איזה שינויים עברה האופנה הישראלית בעשור האחרון?
המעצב הותיק גדעון אוברזון: "אם בעשורים הקודמים היצוא שלנו היה בגדי ים ובגדי עור, העשור הנוכחי היה ללא ספק ההצלחה של מעצבות שמלות הכלה מעבר לים, שהצליחו להביא משהו אחר סגנון ועיצוב שונה".
גליה להב מסכימה וטוענת כי: "שמלות הערב, ובעיקר שמלות הכלה יצאו מהשבלונה של שמלות כלה קלאסיות, בעשור זה נכנסו אלמנטים סקסיים בגזרות, האופנה הפכה חצופה יותר ולדעתי גרמנו לשינוי, כאשר אחרינו כל שוק עיצוב שמלות הכלה בעולם השתנה והחלו לחקות אותנו". מסבירה גליה להב, ומוסיפה, "לפני כעשור המעצבים הישראלים הביאו חדשנות בעיצובים, בגזרות, ובקווים שלא נראו בעולם שמלות הכלות וזו הסיבה אני חושבת שאנחנו מצליחים בעולם. וזה הישג ובהחלט גאווה ישראלית".
על החוצפה הישראלית מוסיפה ברטה: "יש לנו נועזות מסויימת שלא היתה בעיצובי שמלות הכלה לפני 10 שנים וזה עורר עניין. העיצובים היו יותר מאופקים, היום יש שימוש ושילוב של כמה בדים יחד. כמו כן, החומרים השתנו, יש שילובים של מאט ומבריק, משחקי שקיפויות ועוד."
לדברי שחר אבנט אחד הדברים המשמעותיים שקרה העשור ויותר משמעותי לקראת סוף העשור הוא שבתי האופנה הפסיקו לייצר אופנה מפרוות של בעלי חיים. "שוק האופנה הולך לכיוון של ייצור ששומר על כדור הארץ, ותעשיית האופנה משתמשת היום בחומרים ממוחזרים ומתכלים, רשתות אופנה ומעצבים רבים כוללים ביצירה שלהם חומרים מתכלים וחשיבה גם על שימוש בחומרים פחות מזהמים. אני למשל מנסה להשתמש בחלק בדים שנותרים להמשך ייצור ועיצוב פריט חדש או מעבירה לתרומה. לפני עשור זה בכלל לא היה בתודעה וחשיבה על זה. אני מאמינה שהמגמה רק תלך ותתרחב של אופנה ששומרת על הסביבה".
מעצב האופנה ויוי בלאיש מציין כי העשור הנוכחי ובעיקר פריחת הרשתות החברתיות העביר את הכוח לאנשים פרטיים שהפכו למשפיענים ופחות כוח לאנשי המקצוע. "אם פעם מעצבי אופנה השפיעו ונתנו את הטון, היום עוקבים אחרי מישהי והיא המודל לחיקוי ומתלבשים לפיה, נוצר מצב שאני כמעצב יש לי פחות יכולת להשפיע בלעדית ולהכתיב אופנה.
"הלקוחה הישראלית בעשור הזה נחשפה יותר למה שקורה בעולם, רואה מיידית תצוגות שמתקיימות בצד השני של העולם ויכולה לאמץ טרנד או מראה שמכתיב בית אופנה מהר, מה שלא היה בעבר. ולכן ראינו אימוץ טרנדים בלי לתת חשיבות לחומר ממנו המוצר עשוי. הישראליות נחשבות לכאלה שאוהבות להיות ראשונות, ולכן הן מאמצות טרנדים מהר יותר מאשר למשל האירופאיות, וזה מסביר גם את התופעה של צריכה יתרה של פריטים" .
השינויים בשוק האופנה הביאו מעצבים רבים לקשיים כלכליים ולסגור את העסק, מדוע זה קרה?
אלון לבנה: "השוק הישראלי סובל ומתקשה לשרוד בתחרות על ליבו של הצרכן באופנה יומיומית כשמחירי הביגוד היומי באונליין מאוד זולים, מעצב אופנה לא יכול להתחרות במחיר של רשת אופנה שמייצרת בסין, וזה עצוב לראות קולגות סוגרים את העסק. אני זוכר שבתחילת הדרך עיצבתי חולצות ומכנסיים קצרים ללוק יומי, וכשייצרתי שמלה שעלתה 1,100 שקלים אמרו לי שבאחת הרשתות יש שמלה שעולה 400 שקלים, ויקר מדי עבורן לקנות ממעצב. אני לא יכול להתחרות בזה. יש כאן עבודה של תפירה אישית בעבודת יד ואיכות בדים. מהר מאוד הבנתי שאני צריך לייצר בגדים לא בקו יומי. אלא עיצוב ייחודי".
אוברזון: "פריחת הקניות דרך אונליין הביא לצריכה גבוהה יותר מצד אחד, אבל גם לכך שרשתות אופנה ישראליות נסגרות או נמצאות בקשיים כי ברגע שהמדינה מאפשרת לרכוש בגדים דרך האונליין ולא לשלם מע"מ, ולרשתות האופנה המקומיות אין תנאי סחר שווים זה סכין לתעשייה. חברות אופנה ישראליות ומעצבים רבים לא שורדים ומתמוטטים וזה חבל".
לדבריו, תרבות האינסטגרם הביאה לפריחה של בלוגריות אופנה ומשפיענים ללא רקע באופנה מה שגורם לבלבול בהבנה מה טרנדי ומה לא. "אנשים עוקבים אחרי דמות שבחרה ללבוש בגד מסויים , וזה הטעם האישי שלה וככה יוצא בליל של טרנדים ואין קו אופנתי אחיד אתה יכולה ללבוש היום כל דבר וזה בסדר אף אחד לא יגיד שזה לא יפה".
אוברזון טוען כי תעשיית האינסטגרם גרמה לזילות של הבגד. "לא צריך היום בגד מבד איכותי, או שיהיה נוח או נעים על הגוף, שם המשחק זה איך אני מצטלם ונראה איתו ברשת החברתית. זה עצוב כי לדעתי זה פייק ניוז ואתה צריך כל יום בגד חדש לעיתים אפילו יותר מבגד אחד רק כדי להעלות ברשת החברתית ואחרי זה זה נזרק. התוצאה צריכה אדירה של בגדים שחלקם אפילו לא נלבש ונזרק. שיוצר זיהום הסביבה ומפגע אקולוגי".
בלאיש "אם אני רוצה לשרוד אני נאלץ לוותר על החלום להלביש יותר נשים, ושהיצירה שלי תגיע ליותר אנשים ועדיין תהיה מוערכת. הבנתי שאני לא רוצה להתעסק בלתחזק עסק ולשרוד בשוק קשה וקטן במקום ביצירה, וזה עצוב. בכלל קשה לי לראות קולגות שסגרו את העסק בעשור זה. צריך להבין אלה שסגרו ונעלמו ובמיוחד בשנה האחרונה, זה לא כי הם לא יצירתיים, אלא כי מאוד יקר לייצר ולחיות כאן והתייאשו או הפסידו את כספם. כוח העבודה יקר, החומרים יקרים והמדינה לא מפרגנת ולא מסייעת".
אבנט לא מחזיקה בדעה כה מיליטנטית וטוענת כייש שינויים בתעשיית האופנה בכל העולם, ויש עדיין הזדמנויות. "חלק מהשינויים והחשיפה לעולם דרך הרשתות החברתיות מאפשרים חשיפה. כולנו כפר גלובלי ומצד שני גם התחרות גדולה. הבעיה שיש מעצבים שנמצאים בלעסוק בלשרוד ולא ביצירה. אני מסתכלת על פוטנציאל והחלום וכל יום בוחנתן את עצמי ואם רואה שדגם לא הצליח מבררת למה ועושה שינויים מהירים".
כשמסתכלים לעבר העשור הבא, לאן עולם האופנה הישראלי הולך?
אבנט: "מאחר שהפכנו לכפר גלובלי קטן ואין משמעות למרחקים בין מדינות אני מאמינה שנראה יותר הצלחות של מעצבים ישראלים מעבר לים, בגלל שאנחנו מאוד יצירתיים וחושבים מחוץ לקופסה וזה ירחיק לכדי ששם של מעצב יהפוך בשלב מסויים למותג בינלאומי שהמקור שלו ישראלי. לא תהיה משמעות אם אני מתגוררת כאן , מייצרת במקום אחר על הגלובוס ומוכרת בכל העולם, ונראה הרבה יותר הצלחות ישראליות מעבר לים".
אוברזון: "אני חושב שכבר עתה מתחילים ניצנים של להגיד די עד כאן. ויש אנשים שכבר מצביעים על כך שהם מפסיקים לעקוב או ליחס חשיבות למה שרואים ברשת, ולא רוצים לראות כל מיני שילובים מכוערים. אני מאמין שגם אנשים יקנו פחות, ומקווה שזה יחזיר לשפיות את האנשים שירצו כן להשקיע במעט בגדים שיהיו נוחים ואיכותיים".
View this post on InstagramNov 21, 2019 at 12:03am PST
כוכבת סיפורה של שפחה אליזבת' מוס בשמלה של שחר אבנט
בלאיש: "נראה לי שיותר מותגי אופנת רחוב יקבלו ביטוי משמעותי, זה קורה בעולם. בנוסף, אני מאמין שמרוב חשיפה יתרה לשווקים ואתרי אינטרנט, יגיע שלב של המיצוי ואנשים לא ירצו להתלבש כמו כולם, ויחפשו דווקא את הייחודיות ואת 'האני', ולא רק מה שמצטלם יפה באינסטגרם".
טיפ למעצבים צעירים בתחילת דרכם?
לבנה: "לבוא עם תשוקה ואמביציה לתפקיד. יש תחרות גדולה ושוק דורסני , לכן צריך לחפש את הייחודיות ולדבוק במטרה. מי שעקבי מצליח".
להב :"לדור הצעיר אני ממליצה לבוא עם קו ייחודי, שיהיה ערך מוסף למוצר ולעיצוב שלך. להבין שצריך להשקיע המון, ותמיד לקרוא את השוק, ובעיקר לבלוט ולהביא משהו ייחודי בעולם תחרותי. להבין שהלקוחה רוצה לקנות משהו יקר שיהיה בו ערך".
ברטה:" עבודה קשה, נתינה אינסופית ולא לוותר כשיש קושי, להישאר ולהתמודד, להיות עם היד על הדופק לקרוא את השוק".
אבנט: "יד על הדופק כל הזמן. לחשוב איך לשמר את עצמך אם משהוא לא עבד, להכיר את קהל היעד טוב. לזכור שאנחנו מדינה קטנה עם מעט אנשים ופוטנציאל המכירות מלכתחילה הוא קטן וכשהרוב קונה ברשתות , הנתח הקטן שנשאר לקנות אצל מעצבים גם הוא מתחלק לטעם וסגנון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו