כחול לבן לפני הכל: גנץ מעדיף לגרור את המדינה לבחירות ולא להתעמת עם שותפיו

המועד האחרון של 61 חברי כנסת לחתום על מועמד שירכיב ממשלה ולמנוע בחירות נוספות יהיה רק אחרי מחצית השבוע הבא, מה שמבטיח השבוע עוד כמה ימים של התרוצצות חסרת תוחלת לשום מקום. 

הפוליטיקאים רגילים להתחיל לעבוד רק כשדוחקים אותם בכל הכוח לקיר, מה שאומר שאם יקרה משהו, אם בכלל, זה יקרה כנראה רק בשבוע הבא וברגע האחרון. 

המו"מ לממשלת אחדות של הליכוד וכחול לבן תקוע בגלל כמה סיבות, ובראשם חוסר היכולת של בני גנץ להתנתק מחבריו ולהפגין את עמוד השדרה ההכרחי בסיטואציה הנוכחית. גם בשיחות הפנימיות בסוף השבוע האחרון הובהר בבירור כי גנץ מעוניין לחתום עם נתניהו, בתנאים המוצעים כעת על השולחן, בזמן שחבריו בהנהגת המפלגה מסרבים בתוקף. אפשר כבר לקבוע בוודאות כי אם גנץ מחליט ברגע האחרון, בניגוד לכל הערכות, ללכת על זה, הוא יאלץ לעשות זאת לבד, ללא יאיר לפיד וללא משה יעלון.

בשביל שהמהלך יבשיל אין צורך במאמציו של יולי אדלשטיין, שימשיך השבוע בפגישות עם ראשי המפלגות, ואין צורך באיומים של אביגדור ליברמן. 

גם ממש אין צורך בחתימות שלו ושל מפלגתו שיאריכו את המנדט לאחד המועמדים בשבועיים נוספים. על פי החוק, מועמד שהשיג 61 חתימות של חברי כנסת מקבל מהנשיא שבועיים נוספים להרכיב קואליציה. אם ליברמן יחתום לנתניהו ולגנץ שילכו לנשיא לקבל עוד שבועיים, מלבד מריחת זמן נוספת לא יתרחש דבר. הרי אין לאיש מהם באמת ממשלה ביד, רק חתימות. שלמען האמת הן לא יותר מאותיות פורחות באוויר.

למרות ההערכה שליברמן לא ילך לעולם לא עם זה ולא עם זה, אמירתו שיחתום לשניהם כדי שיקבלו שבועיים נוספים שוב חושפת את חששו מבחירות חוזרות. זאת למרות שיו"ר ישראל ביתנו לא מראה סימני שבירה בתחומים אחרים, לא מוכן להתפשר על כלום למען ישיבה עם החרדים בממשלת ימין, ואף מצבו בסקרים לא רע בכלל. אבל משהו בכל זאת מבעית את ליברמן מתסריט של עוד בחירות ואולי אחרי שיכלו כל הקיצין, בשבוע הבא או בעוד שלושה שבועות, משהו כן יקרה שישנה את התמונה.