זה היה רק עניין של זמן עד שהפורמט הנוצץ של רופול יחצה יבשות ויחפש את מלכת הדראג מחוץ לארה"ב. דראג הוא סוג של בידור ויש לו קהל בכל העולם. נהוג לשייך אותו לקהילה הגאה, מה שבדרך כלל נכון כי רוב הדראגיסטים הם גייז ומבחינת הקהל קשה לדעת עד כמה סטרייטים מתחברים לקונספט הזה, אם בכלל. הדיבור בתוכנית הוא הומואי, ההחפצה הגברית זועקת לשמיים ואם מישהו היה מעז לעשות דברים דומים בתוכנית שבה משתתפות נשים, התוכנית היתה כבר מזמן יורדת מהמסך ומושמצת בכל מדיה חברתית.
זאת הפעם הראשונה שהתוכנית נודדת לבריטניה, והיא מתקבלת בגרסה המקומית כמו שרק האנגלים יודעים: עם פה מלוכלך והרבה חספוס. כמות הגסויות שנורות על המסך כבר בפתיחה מבהירה למי שעוד היה לו ספק - זאת ממש לא תוכנית לכל המשפחה.
זאת תחרות שבה מי שבולט יותר, נועז יותר ופומפוזי יותר - מקבל יותר תשומת לב. וזה גורם למתמודדים להיות וולגריים במסווה של נועזות. נועזות יכולה להיות חיננית ואסתטית, אבל כשזה גולש למחוזות הוולגריות אתה מאבד את החשק לצפות בזה (או שאני פשוט לא קהל היעד). אז נכון שזאת תוכנית שכל המהות שלה היא להתחפש למישהו שהוא לא אתה, אבל זה גורם לך לחשוב מה אנשים מסתירים ביום-יום שלהם שהם מאפשרים לעצמם להוציא החוצה כשהם בתחפושת.
צריך לומר בהגינות שהמשתתפים לוקחים מאוד ברצינות את מה שהם עושים. נדרשת המון סבלנות כדי לאפר את עצמך במשך שעות, העבודה שלהם על התלבושות עצומה, היצירתיות שלהם מרשימה ותוצאות המשימה שלהם על המסלול מושקעות ומפתיעות.
"המרוץ לדראג של רופול" בגרסה הבריטית כנראה יענה על הציפיות של מי שהוא קהל שבוי של הקונספט. עלי זה פחות עבד.
"המרוץ לדראג של רופול - בריטניה", yes DOD
• סערת הדרת הזמרות: מה דעתכם בנושא?
• תתפלאו: זו ארוחת החלומות של אסף גרניט
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!