טוקיו הוכתרה בשנה השלישית ברציפות לעיר הבטוחה בעולם על פי "מדד הערים הבטוחות" ל-2019 של "האקונומיסט". מדד SCI דירג את 60 הערים הגדולות על פי חמישה מדדים מרכזיים: אבטחת סייבר, איכות שירותי הבריאות, בטיחות תשתיות, בטיחות בדרכים וביטחון אישי.
טוקיו היא המטרופולין הגדול ביותר בעולם, עם 40 מיליון תושבים, והיא קיבלה בדירוג ציון של 92 נקודות מתוך 100 אפשריות. במקום השני, די צמוד, סינגפור עם 91.5 נקודות ובמקום השלישי אוסקה ביפן, עם 90.9 נקודות. שתי ערים אלה היו במקומות השני והשלישי גם במדדים הקודמים בשנים 2017 ו-2015. טוקיו גם ניצבת בראש הרשימה באבטחה דיגיטלית, אבל סינגפור דורגה מעליה בתחום של אבטחת תשתיות וביטחון אישי.
אמסטרדם, במקום הרביעי, נחשבת לאחת הערים היותר בטוחות באירופה עם בעיות של תיור יתר. העיר האמריקנית היחידה שהתברגה בעשירייה הראשונה היא וושינגטון, שדורגה שביעית, שיקאגו במקום ה-11.
לפי הדו"ח, בשנים האחרונות השתנו ההבנות לגבי ההגדרה של עיר כבטוחה. בגלל בעיות כמו טרור ושינויים אקלימיים, השקלול של הציון הסופי מתחשב ביכולת של עיר להתאושש אחרי אסון טבע או אסון מעשה ידי אדם. בניתוח של עוצמה עירונית, המדד התחשב בשירותי החירום הזמינים בעיר, תחבורה ציבורית, ביטוח מפנני אסונות, פיתוח סיכוני אסון ומוכנות נגד מתקפות סייבר.
נאקה קונדו, עורך בכיר במחלקת המחקר של האקונומיסט, שערך את רשימת הערים הבטוחות אמר: "המחקר האיר את הדרך שבה סוגים שונים של ביטחון משתלבים זה בזה". הונג קונג, מספר 9 ברשימה משנת 2017, ירדה השנה למקום ה-20 בעקבות המהומות נגד הממשל שהתעצמו בחודשים האחרונים, וגרמו לירידה משמעותית במספר המבקרים בעיר.
לפי הרשימה, ערים אינן חייבות להיות עשירות כדי להיות בטוחות, למרות שהדו"ח מכיר בכך שערים במדינות מתפתחות מצטופפות בתחתית הרשימה.
בתחתית הרשימה, במקום ה-60 ניצבת לאגוס בניגריה, עם ציון 38.1 מתוך מאה. חמש האחרונות הן קראקס בוונצואלה, יאנגון במינאמר, קראצ'י בפקיסטן ודקא בבנגלה-דש.
עשרת הערים הבטוחות בעולם הן כאמור: טוקיו, סינגפור, אוסקה, אמסטרדם, סידני, טורונטו, וושינגטון, קופנהגן וסיאול ומלבורן.
האנושות היום מתגוררת בעיקר בערים. יותר מ-56 אחוזים מתגוררים בעיר, ובשנת 2050 יגורו בערים 68 אחוזים מבני האדם. קצב זה מהיר מההערכות הקודמות. תהליך האורבניזציה ניכר בעיקר במדינות המתפתחות, שחלקן מתקשות להתמודד עם היקף התופעה.
ניהול נכון של המעבר לערים הוא חיוני בהגדרה של איכות החיים לשנים הקרובות. מרכיב מרכזי יהיה היכולת של הערים לספק ביטחון לתושביהן, לעסקים הפועלים בהן ולאורחים.