כשהפועל ת"א ירדה ליגה לאחר שאמיר כבירי חתם על עסקת פשיטת הרגל של האדומים באמצע עונת 2016/17, רבים מאוהדיה היו בטוחים שהדבר יוביל לריפוי של המועדון בעקבות סילוק החובות ובנייה לעתיד עם ראייה לטווח ארוך. שנה וחצי לאחר שהצליחה לחזור לליגת העל, נראה כי הפועל ת"א נראית כמו מועדון שהמערכת החיסונית שלו נמצאת על הקשקש בין חיים עם הרבה מאוד כאבים לבין קריסת מערכות טוטאלית. וכמו תמיד, בכדורגל הכל מתחיל ונגמר בניהול.
הניסנובים שלקחו על עצמם את האחריות לנהל את המועדון ולנסות לשקם אותו, הם רופאים זמניים, שנראה שלא רק שלא סיימו שבע שנות לימודי רפואה, הם ככל הנראה נכנסו לאוניברסיטה בדרך שצריכה להיבדק. שנתיים וחצי אחרי שהשתלטו על המועדון, נדרשת חוות דעת נוספת באופן מיידי.
אלטמן. החתמה שמסמלת את הניהול של הניסנובים // צילום: דני מרון
בעידן הכדורגל המודרני ברור מאוד שכל עוד להפועל ת"א לא יהיה בעלים שיהיה מוכן להשקיע כסף, היא לא תוכל להתרומם למקומות בהם הייתה בתחילת העשור הקודם. אבל יחד עם כל זה, אפשר לומר בוודאות שעם ניהול תקין יותר המצב של הפועל לא היה ממשיך להיות רע כפי שהוא היום. זה מתחיל בעובדה שלאנשים שמחזיקים את הפועל ת"א יש אמנם חיבה גדולה למועדון בתור אוהדים שלו אבל לא נראה שהם באמת מבינים בכדורגל או מה הדברים שמביאים למקסום של המערכת.
אין להם טביעת עין לבחירת שחקנים וכל עוד הם אלה שמקבלים את ההחלטה את מי להחתים ואת מי לא, הפועל בבעיה קשה. גם אם ניתנה לניסו אביטן אוזן קשבת לבנות לעצמו את הסגל לעונה הנוכחית, בסופו של דבר ברור שהם אלה שקובעים את הכללים. כבר נוכחנו לדעת שמי שלא הולך איתם באותו ראש, מוצא את עצמו בחוץ. תשאלו את קובי רפואה.
בוזגלו. מדי פעם יבריק // צילום: אלן שיבר
החתמת שחקן כמו עומרי אלטמן היא בגדר שערורייה. שחקן שירד עם הקבוצה ליגה, בחר לעזוב את המועדון ולעבור לחו"ל וכעת אחרי שנתיים שלא מצא את עצמו ביוון, מקבל את הדרך חזרה בכזאת קלות, בטח אחרי שנתיים חלשות ופציעה קשה, זה משהו שאומר הרבה, בלי קשר לגודל החוזה שלו. במחלקת הנוער של הפועל יש לא מעט שחקני התקפה מוכשרים. אושר דוידה או אופק עובדיה יכולים להביא בדיוק את אותה תפוקה שמביא אלטמן אם לא יותר, בגישה אחרת ועם רצון גדול יותר להוכיח שהם מתאימים לקבוצה בה גדלו.
אלטמן הוא דוגמה אחת מיני רבות. הוויתור על רובי לבקוביץ' שנתן אשתקד עונה נהדרת בהפועל והיה חלק מחוליית הגנה השנייה בטיבה בליגה בשביל יואב ג'רפי היא דוגמא נוספת. ג'רפי בגיל צעיר לשוער ויכול להיות שבעתיד יתפתח להיות שוער טוב יותר ממה שהוא כעת, אבל גם המתווה של העסקה בו נרכש מאשדוד (השאלה ל4 שנים עם אופציה של אשדוד למכור אותו בסיום כל שנה) מראה את קבלת ההחלטות הנוראית של האנשים שמחזיקים את הפועל. מצד אחד מביאים שוער צעיר, מצד שני הוא לא שייך למועדון והקבוצה כרגע משביחה אותו בלי הבטחה שהוא יישאר שלה לתקופה ארוכה.
הניסנובים הצהירו בקיץ כי הם אי העפלה לפלייאוף העליון תהיה מבחינתם כישלון. הדבר האירוני שההתנהלות שלהם והסגל שבנו הוא במקרה הטוב מתאים לקבוצה שתיאבק בדומה לשנה שעברה על הירידה עד סוף השנה. אז כן. מאור בוזגלו אולי יספק מדי פעם הברקה, אור אינברום יראה ניצוץ מהאגף השמאלי וסטפן ספירובסקי, הרכש הצפון מקדוני החדש שהספיק כבר לספק בישול נהדר לפירסמן בהופעת הבכורה, ינסה לדחוף קדימה אבל אין שום תוכנית אמיתית קדימה.
