בכל מה שקשור לטיסות לחו"ל, קיימות שתי אסכולות. זו הגורסת שהטיסה היא חלק מהחוויה, ומאמיניה מוכנים לשלם יותר בעבור שדרוגה - ויש את אלה שמבחינתם להיזרק בסוף המטוס, או אפילו לעמוד, העיקר לשלם כמה שפחות ולשמור את הכסף לטיול עצמו.
בין שאתם נמנים עם אלה או עם אלה, אף אחד מאיתנו לא רוצה לסבול כמה שעות טובות בין שמיים לארץ. חוויית הטיסה תלויה בכמה גורמים, ובהם סוג המטוס, גילו, מצבו, וגם התצורה הפנימית שקבעה חברת התעופה. לא כל המטוסים זהים, גם לא המטוסים מאותו דגם. חברות התעופה נוהגות לעצב את תא הנוסעים לפי צורכיהן ומתכננות את המושבים ואת השורות בהתאם.
כדי לדעת היכן המושב הטוב ביותר במטוס, תוכלו להיכנס לאתר SeatGuru.com ולראות את תוכנית המושבים. אם אינכם יודעים איזה מושב הכי טוב, בדקו בטיסה במועד מרוחק, שבקושי נרשמו אליה, וראו אילו מושבים כבר תפוסים. בדרך כלל הם נתפסו על ידי אנשים שיודעים בדיוק מה טוב ומה פחות טוב במטוס המסוים הזה. כשעוברים באמצעות העכבר על מושב במטוס, מופיעה בועה ובה פרטים על סוג המושב, יתרונותיו או המגבלות שלו. באתר מפות מפורטות של 1,200 סוגי מטוסים וכל חברות התעופה. זו גם אחת הסיבות לכך שכדאי לדעת מהו דגם המטוס שבו אנו אמורים לטוס. המטוסים מתוכננים עונה שלמה מראש, ולמעט מקרים שבהם הוחלף סוג המטוס בגלל תקלה או כל סיבה אחרת, המטוס המצוין בטיסה בתאריך המסוים שקבעתם הוא שיטיס אתכם ליעד.
גם מטוס מאותו דגם יכול לספק חוויה שונה, ואפשר היום לבוא מוכנים לטיסה ולדעת בדיוק למה לצפות מהמטוס, איזה מסך יהיה מולנו, מהו המרווח לרגליים בין השורות ובאיזה אזור עדיף לשבת, אם יש לנו אפשרות לבחור. הפירוט באינטרנט מעמיק עד לרמה של התייחסות נפרדת לכל מושב במטוס ולא רק לשורה או למחלקה. יש כמובן התייחסות לגיל המטוס ולתצורה הפנימית של תא הנוסעים, שמאפשרת לנו לדעת אם יהיה מקום לטרולי בתאים למעלה. הצצה בתצורה, בהמלצות לגבי כל מושב, עשויה לחסוך לנו עוגמת נפש ולבצע בחירה מושכלת במושב המתאים לנו ביותר, אם הוא עדיין פנוי במועד ההזמנה.
היכן כדאי לשבת ומתי?
טיסה במחלקת תיירים אינה תענוג גדול. אנחנו מוכנים לוותר על הנוחות ולספוג פלישה למרחב האישי שלנו כדי להגיע בתוך שעות ספורות אל היעד, במחיר הנמוך ביותר, ובמסגרת המגבלות אנו רוצים לקבל את המושב הנוח ביותר במטוס, כמו כל ישראלי ממוצע שרוצה להשקיע מעט ולקבל יותר. בחברות לואו קוסט - אך לא רק בהן - אנו נאבקים עם השכנים מהצדדים על כל סנטימטר במשענת היד, ועם השכנים מאחור על הגדלת המרווח לרגליים וזווית ההישענות לאחור.
בדרך כלל השורה שבה יש יציאת חירום היא בעלת מרווח הרגליים הגדול ביותר. השורות של יציאת החירום, מושב מעבר ומושב חלון נחשבים לנוחים ביותר במטוס. רצוי לבחור מושב בשורה קדמית ככל האפשר, כי לפי התקנות הבינלאומיות - לילדים אסור לשבת בשורות אלו. בטיסות בתוך ארה"ב אסור לילדים לשבת גם בשורה שמאחורי יציאת החירום ובשורה שלפניה.
בטיסת יום עדיף לבחור מושב ליד המעבר, אבל בטיסת לילה עדיף מושב ליד החלון, כדי שיהיה אפשר להישען על הדופן ולנסות להירדם. נוסעים חרדתיים יעדיפו לשבת באחת השורות שמעל הכנף, שם המטוס רועד פחות בזמן ההמראה. אם אתם ממהרים לפגישה בנמל היעד, בקשו מושב בחלק הקדמי של המטוס כדי שתוכלו להיות בראשונים שיורדים ממנו.
הגבוהים שבינינו סובלים יותר מאחרים מהצפיפות במחלקת התיירים. לפני חודשיים התפרסם מקרה שבו ראפר, שנאלץ לטוס במחלקת תיירים, הציע לנוסע אחר באותה מחלקה להתחלף במקומות תמורת 1,500 דולרים, אבל גם הנוסע האחר היה ארוך־רגליים, ולכן סירב להתחלף למרות הפיתוי הכספי. באתר SeatGuru יש גם סימון בכל מושב של מרווח הרגליים וגם רוחב המושב, כשהמידע הזה זמין. נתון נוסף שיש לשים אליו לב הוא המושבים שאין אפשרות להטות אותם לאחור, כמו השורה האחרונה הצמודה לקיר מפריד.
נוסעים רבים מעדיפים מושב בשורה שתהיה בטוחה משורות אחרות במקרה של נחיתת חירום. לשאלה זו אין תשובה ברורה, אבל מחקר שערך המגזין "TIME" ב־2015 מנתוני תאונות שאירעו במשך 35 שנה, העלה כי סיכויי ההישרדות גבוהים יותר ליושבים בשורות האחוריות. לעומת זאת, מחקר שנערך באוניברסיטת גריניץ' ב־2008 הגיע למסקנה הפוכה: המושבים הבטוחים יותר הם בקדמת המטוס, במרחק של עד חמש שורות מפתח המילוט.
מבחינת הנוחות, המושב האמצעי הכי פחות נוח, ובאזור של הדיילים או חדרי השירותים יש יותר תנועה ולכן גם יותר הפרעות ויותר רעש. המושבים הגרועים ביותר בדרך כלל הם בשורה האחרונה של המטוס. מושבים אלה אין אפשרות להטות לאחור והם קרובים לעמדת הדיילים או לתאי השירותים האחוריים, ולכן זו סביבה רועשת ואפופת ריחות של מזון מחומם. בזמן כניסה למערבולות אוויר, בשורות האחרונות מרגישים את הטלטלות באופן החזק ביותר. היושבים בשורות האחרונות הם גם האחרונים לרדת מהמטוס.
איך מקבלים מושב מועדף?
חברות הלואו קוסט דורשות תשלום נוסף על בחירת המושב. בחברות סדירות רגילות כדאי להירשם למועדון הנוסע המתמיד, שחבריו מקבלים יחס מועדף. נוסעים מתמידים מקבלים הטבות גם במיקום המושב, והם גם הראשונים לשדרוג אם המטוס מלא ויש לפנות מושב במחלקת תיירים, כשיש מושבים ריקים במחלקות היוקרה.
רצוי להזמין טיסה מוקדם ככל האפשר, כי אז יש אפשרות בחירה של המושב המועדף. במקרה שאין אפשרות כזו בזמן הרכישה, כדאי להקדים להגיע לצ'ק־אין בנמל התעופה. בחברות לואו קוסט שבהן יש מחלקה אחת בלבד, בדרך כלל יש כמה מושבים מועדפים, ולעתים ההפרש במחיר אינו גדול ותמורת כמה דולרים תקבלו מושב עם מרווח גדול יותר לרגליים. מספר מושבים אלה קטן ולכן רצוי להקדים להגיע לטיסה. כשמבקשים מושב, הקפידו להיות ברורים בבקשה שלכם: במקום "מושב טוב" בקשו מושב ליד המעבר בקדמת המטוס, או "מושב בשורה של יציאת החירום". זה מגדיל את הסיכוי שלכם לקבל את המושב המתאים לכם. חשוב לזכור שדיילי הקרקע הם שיקבעו היכן תשבו במטוס, ולכן חשוב להתנהג אליהם בנימוס ובכבוד. הם עוד יפתיעו אתכם לטובה.
ישיר או קונקשן?
טיסה ישירה היא קצרה יותר, אבל ברוב המקרים גם יקרה יותר. גם טיסה קצרה יחסית ליעד באירופה תהיה לעתים זולה יותר אם נבחר בחברת תעופה שיש לה HUB (נמל תעופה מרכזי) קרוב, וממנו ניתן לעלות בתוך זמן קצר לטיסת המשך שתביא אותנו ליעד. כל עצירת ביניים מוסיפה לפחות שעתיים לזמן הטיסה הישירה. יום טיסה הוא בדרך כלל יום אבוד, שלא עושים לגביו תוכניות גדולות, ואם אין לכם פגישה חשובה בתזמון מדויק, כדאי אולי להעדיף לפצל ולטוס עם עצירת ביניים, כדי לחסוך עשרות ואולי מאות דולרים. טורקיש איירליינס, למשל, מככבת אצלנו כשהיא מציעה טיסות המשך זולות יחסית עם עצירת ביניים בנמל התעופה החדש של איסטנבול. הנמל ענקי, הדרך בתוך הטרמינל יכולה להיות ארוכה ומלחיצה, כך שמומלץ לבדוק מראש לאן צריך להגיע לטיסת ההמשך כדי לא להחמיץ את הטיסה.
לטיסות הארוכות דינמיקה שונה בכל הנוגע לטיסות המשך. כשהטיסה נמשכת יותר מעשר שעות, בין שזה למזרח הרחוק ובין שזה ליבשת אמריקה הצפונית או הדרומית, וגם לדרום אפריקה, הנוחות חשובה ולכן כדאי לבחור את החברה שתציע את המטוסים החדישים ביותר, עם מערכות מיזוג אוויר המקטינות את ההשפעה הקשה של הפרשי לחץ האוויר בגובה השיוט. מטוסי הדרימליינר היו הראשונים לשבץ מערכות כאלו, והן מגיעות עתה גם לדגמי מטוסים נוספים, בין שמדובר במטוסים חדשים ובין שבמטוסים שעברו שיפוץ יסודי.
קרישי דם בטיסה
טיסות ארוכות מתישות פיזית ונפשית, אבל הן גם מסוכנות. הסכנה הגדולה ביותר היא מהיווצרות של קרישי דם בוורידים העמוקים. בטיסות ארוכות, בגלל הישיבה הממושכת וחוסר התנועה, עלולים להיווצר קרישי דם באזור השוק או הירך. הקריש, שגודלו פי 1,000 מקריש הדם שגורם להתקפי לב, נע מהרגליים לעבר פלג הגוף העליון. ככל שקריש הדם גדול יותר, כך עלולים לנשור ממנו חלקים קטנים. החלקים הללו עלולים להיסחף במערכת הדם דרך הלב לעורקים הגדולים בריאות, שם הם עלולים לחסום את מעבר הדם לריאות. במקרים נדירים הם עלולים להיסחף לכיוון המוח ולחסום עורקים שמזינים אותו ולגרום לשבץ מוחי.
לפי הערכות בענף, בכל שנה כ־300 אלף בני אדם נפגעים מקריש דם עקב טיסות - ומספר המתים מקרישי דם הוא יותר מפי עשרה לעומת מספר הנפגעים בתאונות מטוסים. מחקר של ארגון הבריאות העולמי קובע שלאנשים גבוהים עם משקל עודף סיכון גבוה יותר לקריש דם. אצל אנשים בעלי משקל עודף שגובהם פחות מ־1.60 מטר, הסיכון היה גדול פי חמישה, ואילו אצל אנשים שגובהם יותר מ־1.90 מטר - הסיכון היה גדול פי שבעה.
קרישי הדם נוצרים בגלל התנוחה של הרגליים במקום צר, בגלל היובש ובגלל כמות החמצן הנמוכה במטוס. יש סיכון מוגבר לקרישי דם אצל נשים שנוטלות הורמונים, כמו גם גלולות למניעת היריון ואחרי טיפול הורמונלי לגיל המעבר, אצל חולי סרטן שסובלים מקרישיות יתר של הדם, ועוד. קרישיות יתר עלולה להיות גם מסיבה גנטית. אפשר לבצע בדיקות לאימות חשד לקרישיות יתר של הדם ביחידות הקרישה בבתי החולים. בכל מקרה, גם אם הסיכון אינו גבוה, מומלץ לקום ולטייל במטוס גם אם הגוף אינו כואב בגלל הישיבה הממושכת. עוד מומלץ לגרוב גרביים אלסטיים במהלך הטיסה, להרבות בשתייה כדי להימנע מהתייבשות ולהימנע מאלכוהול, שמגביר את ההתייבשות.
היפוכונדרים? היזהרו
מקרי החצבת האחרונים, ובהם המקרה הטרגי של דיילת אל על שנפטרה אחרי שנדבקה בחצבת מאחד הנוסעים, העלו את המודעות לאפשרות להידבק במחלות בזמן הטיסה. הישיבה הממושכת בצינור מתכת סגור היא ההזדמנות של החיידקים והווירוסים, בעיקר של מחלת השפעת, לעבור מאדם לאדם. מחקר שנערך באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה מצא שנוסע מצונן ידביק בממוצע אדם אחד מתוך 150 איש במטוס, והסבירות הגבוהה ביותר להידבקות היא אצל היושבים ב־11 המושבים הסמוכים למושבו של המצונן. לפי המחקר, נוסעים שיושבים ליד חלון יידבקו פחות מאחרים, לא רק בגלל המרחק ממרכז תא הנוסעים, אלא מכיוון שיש ליושבים ליד החלון נטייה שלא להסתובב עם הפנים לכיוון פנים המטוס. לפי המחקר, כ־80% מהיושבים ליד המעבר קמים במהלך הטיסה, לעומת 62% מהיושבים במושבי האמצע ו־43% בלבד מהיושבים ליד החלון.
תנועת הנוסעים גורמת לפיזור החיידקים יותר מהאוויר הממוחזר. לכן דייל או דיילת חולים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להדביק במחלות מאשר נוסע חולה, שאינו נייד כמוהם במטוס. נוסעים עם רגישות חריגה לווירוסים צריכים להתייעץ עם רופאיהם לפני טיסה, ובמקרים קיצוניים - אף לשקול שימוש בבלון חמצן.
ממחקר ראשון מסוגו שנערך לאחרונה במרכז הרפואי בני ציון בהשתתפות 1,000 נשאלים, התברר שכמעט 6% מהנוסעים, כ־57 מיליון בני אדם בשנה, סובלים מכאב ראש בטיסה. רוב הסובלים מכאבי הראש היו נשים, אנשים עם היסטוריה של מיגרנות וכאלה שסובלים באופן קבוע מכאבי ראש בירידה לים המלח. החוקרים מצאו עוד שאצל אלה שסבלו מכאבי ראש בהמראה, הכאב נמשך ארבע שעות בממוצע, לעומת אלה שחשו כאב ראש בנחיתה, שסבלו ממנו בממוצע 5.7 שעות.
רופאים ממליצים בטיסות ארוכות לקום מהמושב בכל שעתיים ולפסוע לאורך המטוס כדי לחלץ עצמות, אבל בעיקר כדי להמריץ את זרימת הדם ולמנוע היווצרות קרישי דם ברגליים. מי שיש לו רגישות חייב לטוס עם גרביים אלסטיים, שמסייעים להעלות את הדם מהוורידים. מומלץ גם לפצל את הטיסה הארוכה ולעצור לחניית ביניים, ולא לשהות זמן רב בישיבה ללא תנועה. בטיסות לארה"ב כדאי לעשות עצירה במערב אירופה, למשל בפריז או בלונדון, בטיסות לדרום אמריקה לעצור במדריד, ובטיסות למזרח לעצור במוסקבה, בהלסינקי או במדינות חבר העמים.
איחורים ועיכובים
בשנתיים האחרונות חלה ירידה במספר הטיסות היוצאות בזמן. העומס בנמלי התעופה והגידול במספר המטוסים ובמספר הטיסות גורמים לעיכובים, שכבר קשה לומר עליהם שהם "בלתי צפויים". לכך יש להוסיף גם עלייה במספר השביתות בנמלי תעופה ובחברות תעופה, ובסך הכל אם רשומה לנו שעת הגעה משוערת ליעד, יש להביא בחשבון אפשרות סבירה שנגיע באיחור של כמה שעות, אם לא כמה ימים.
גם ההקצנה בשינויי מזג האוויר גורמת לעיכובים. בימים של טמפרטורות גבוהות, ההמראות דורשות מסלולים ארוכים יותר ומטען קל יותר, ולכן ייתכן שיורידו חלק מהנוסעים או חלק מהמזוודות מהמטוס כדי שיהיה אפשר להמריא. לכן כדאי להצטייד בבגדים ובכל מה שנצטרך ליום הראשון ולדחוס זאת למזוודת טרולי שתעלה איתנו למטוס. המזוודות יגיעו בטיסה הבאה, בין שבאותו יום ובין שלמחרת. ארזתם לבד?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו