"פנים רבות לאמת": תרגיל לפרובוקטורים מתחילים

נעמי ווטס וטים רות' ב"פנים רבות לאמת"

בניגוד לרוב הסרטים האמריקניים שמוקרנים על מסכינו, המותחן הפסיכולוגי "פנים רבות לאמת" של הבמאי ג'וליוס אונה, אשכרה עוסק בדברים. הוא מכיל רעיונות מורכבים, הוא מאפשר לדמויות שלו לנהל שיחות אינטליגנטיות, והוא נוגע בשלל סוגיות "לוהטות" כמו גזענות, סטריאוטיפים, תרבות אונס, אפליה מתקנת, פריבילגיה, ירי בבתי ספר ועוד.

בתוך כך, הסרט, שמבוסס על מחזה שכתב ג'יי.סי. לי (ושמושפע מסרטיו של מיכאל האנקה), לא בא להגיד לכם מה לחשוב. הוא בא לאתגר אתכם ואת הערכים המערביים־ליברליים שלכם. הוא מציג את הקלפים שלו בערמומיות, המוסר שלו מעורפל, והעלילה המפותלת שלו גורמת לסימפטיה כלפי הדמויות להשתנות באופן תדיר.

• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

• בואו לבחור את הפרק הכי טוב של "חברים"!

במרכז הסיפור ניצב נער אריתראי־אמריקאי בן 17 בשם לוס (קווין הריסון ג'וניור). כשהיה ילד צעיר, חולץ לוס ממדינתו מוכת המלחמה ואומץ בידי הורים אמריקנים (נעמי ווטס וטים רות'). כיום הוא תיכוניסט מצטיין שבנה לעצמו עתיד מבטיח. כולם רואים בו סיפור הצלחה בסגנון אובמה, ובית הספר מרבה לנפנף בו בגאווה.

אבל הארייט (אוקטביה ספנסר), המורה של לוס להיסטוריה, מודאגת. היא מזמנת את אמו המאמצת לשיחה ומספרת לה שבחיבור שכתב עבורה לאחרונה הביע לוס הזדהות מטרידה עם משנתו האלימה של הוגה הדעות הפוסט־קולוניאליסט פרנץ פנון. בנוסף, בחיפוש שערכה בלוקר שלו מצאה שקית של נפצים. האם הארייט סתם מוציאה דברים מפרופורציה? או שאולי לוס זומם משהו?

השאלות הנ"ל מניעות את העלילה קדימה. הוריו של לוס מספרים לו על טענותיה של מורתו; הוא מספק את גרסתו, ששונה בתכלית מגרסתה; והדברים רק הולכים ומסתבכים משם. למרות שהקייס של הארייט די משכנע, ההורים של לוס מאוד רוצים להמשיך ולהאמין שילד הפלא שלהם הוא טלית שכולה תכלת. אך האם זהו אכן המצב?

ניכר שאונה ולי, שחתומים על התסריט בצוותא, מאוד נהנים לזעזע, ללחוץ על כפתורים, ולבצע מניפולציות על צופיהם. מה שכן, הם פחות בעניין של להתעכב לרגע כדי לומר משהו מאיר עיניים על הנושאים הטעונים שבהם הם נוגעים. מצד אחד, הדבר בהחלט יוצר סרט גדוש אירועים שבו קשה לחזות מה יקרה. מצד שני, הנטייה הניהיליסטית הזאת גם מרדדת ומחלישה את היצירה, מדגישה את שורשיה הז'אנריים, והופכת אותה לסוג של תרגיל לפרובוקטורים מתחילים.

יש כאן כמה סצנות לא רעות, המוזיקה (של בן סליסברי וג'ף בארו) יוצאת דופן באיכותה, וקווין הריסון ג'וניור עושה עבודה מרשימה בתפקיד הראשי. אבל בשורה התחתונה, "פנים רבות לאמת" בעיקר מעוניין לבלבל לכם את המוח. אל תתנו לו.

"פנים רבות לאמת", ארה"ב 2019

ציון: 5

• שחר מ"מאסטר שף": "אני טעם נרכש"

• אופירה לא נחה: "אמון זה כמו נייר"

• גילי נגד אופירה: "אני נגעל ממך"

• אופירה ואייל גולן: הציטוטים הגדולים