אביגדור ליברמן לא הצליח להסתיר את זעמו בכל פעם שמאן דהו ניסה להדביק את מפלגתו למחנה השמאל. האלקטורט שלו נמצא באופן מובהק בימין ולשם הוא כיוון כל השנים.
למרות שלדעתו הוא יצטרך לפנות ביום מן הימים את ביתו ביישוב נוקדים שמעבר לקו הירוק תמורת שלום עם הערבים, כפי שאמר פעמים רבות, רכב ליברמן על הבון־טון הפוליטי שנמצא ברובו בימין מאז כישלון ההתנתקות: תקף את השמאלנים (כולל אלה התומכים כמוהו בפתרון שתי המדינות), התעמת עם הערבים, הציע פתרונות אלימים לטפל באויבינו שברצועת עזה, והבהיר חזור והבהר כי הוא חלק מהמחנה הלאומי.
אפילו עכשיו, כשסירב להיכנס לממשלת הימין תוך כדי העמדת קיומה בסיכון, לנוכח הבחירות החדשות שאליהן הוביל, לא חדל לטעון כי הוא עדיין חלק מהימין וכי ראש הממשלה היחיד מבחינתו הוא בנימין נתניהו.
יישב עם גנץ-לפיד בממשלה, לפיד וליברמן
בפוסט שהעלה אתמול בעמודו בפייסבוק הודה למעשה שכל הזמן הזה הונה ובילף את בוחריו - ואת הציבור כולו. כשנתניהו טען שכל רצונו הוא להציל את מפלגתו הגוועת מסכנת ההכחדה העומדת לפתחה, ליברמן רתח. אתמול התברר כי הכעס לא היה על כך שאמרו נגדו דברים בלתי נכונים, אלא להפך, משום שחשפו את האמת. כבר בזמן מערכת הבחירות הקודמת החליט ליברמן להחליף דיסקט. לשנות את קהל היעד. להרחיב את היריעה מאנשי הימין שתמכו בו עד כה לאנשי מרכז ושמאל, שונאי חרדים ועוד.
עוד בנושא:
• ליברמן: "להקים ממשלה של הליכוד-כחול לבן-ישראל ביתנו - בלי החרדים ובלי בן גביר"
• ש״ס: "ליברמן לא רלוונטי ולא יהיה בממשלה הבאה"
• ליצמן מבהיר: "לא נשב בממשלה של גנץ"
הצהרתו אתמול כי יישב בממשלת גנץ־לפיד אם תהיה המפלגה הגדולה, חושפת את תוכניתו לאורך כל הדרך להפיל את נתניהו. כשתאוות הנקם מובילה אותו, בחר ליברמן לשקר ולרמות כל הדרך לקלפי. בכל סקר שבו הופיעה ישראל ביתנו כחלק ממחנה הימין התומך בנתניהו - ראה זאת וגיחך בליבו. כשבליכוד החליטו לסייע לליברמן לעבור את אחוז החסימה על ידי ההחלטה שלא להקים - לראשונה זה שנים רבות - מטה לדוברי רוסית, ליברמן ודאי התפוצץ מצחוק. את מלאכת הרמייה הזדונית כבר טווה אז.
ליברמן הוריד את המסכות // צילום: יהודה בן יתח
ליברמן אומר כי הוא נגד מדינת הלכה ובעד מדינה יהודית, אבל האמת היא שאין לו שום סנטימנטים ליהדות. לבקר את החרדים זה עניין אחד, אבל להצטלם בבית קפה בשבת כשהוא מוקף מאבטחים מטעם המדינה, זה כבר עניין אחר לגמרי. אפילו יאיר לפיד לא הגיע לביבים כאלה. את החרדים, שהיו שותפי דרך עד כה, זרק לכלבים ברגע הראשון שנאלץ לעשות זאת - כדי לחלץ את מפלגתו מכיליון.
אבל גם סנטימנט לימין אין לו, לליברמן. כשזה לא אלקטורלי יותר לדעתו, המחנה הלאומי - שבשמו דיבר ואליו נשבע אמונים - יכול ללכת לעזאזל. הפראיירים עשו את שלהם. עכשיו, שילכו הביתה.
נראה שבפוליטיקה הישראלית לא קמה תרמית כה צינית, בוטה ומסוכנת כמו מפלגת ישראל ביתנו. שר כושל וכנוע בכל משרד ממשלתי שבו שימש, שהצליח במשך שנים להתל בציבור הישראלי, בחברי מפלגתו - כולל שורת ח"כים שהלכו איתו והושלכו לצד הדרך כשנגמר בהם החפץ - עומד להיות בימים הקרובים תקוות השמאל, שירימו אותו ודאי על כפיים ויציגו אותו כאחראי והעקרוני, שלא נכנע לנתניהו.
זה אומר אגב גם משהו עליהם, אחרי שתקפו אותו כל השנים והציגו אותו כקיצוני ומסוכן. כעת יוכלו להתכבד בחבר החדש והבכיר בקבוצת רק־לא־ביבי. אין ספק שבמהלך מערכת הבחירות הקרובה יחושו בנוח זה לצד זה. כשהם לפחות אומרים את האמת, ומקווים שליברמן יהפוך בבחירות 2019 ב' לגנב הקולות הרשמי של הימין, כל הדרך לניצחון השמאל.