עדיף מאוחר: התפטרותו של מנהל "המוזיאון היהודי", פטר שפר, היא ניצחון קטן במערכה החשובה נגד מאמציהן הנמשכים של הרשויות בגרמניה להשתמש ב"מוזיאונים יהודיים" כאמצעי מאבק נגד מדינת ישראל.
"מוזיאונים יהודיים" בגרמניה הפכו בשנים האחרונות לחותמת כשרות לתעשיית "הביקורת על ישראל". אם בעבר נעשה שימוש בפעילי שמאל קיצוני, ישראלים ויהודים, שניקו את גרמניה מאחריות לעברה הנאצי וטענו שכיום, ישראל היא למעשה היורשת של הנאצים, עבר התפקיד הזה בהדרגה לידיהם של "מוזיאונים יהודיים".
חשוב להדגיש: "המוזיאון היהודי של ברלין" אינו מוזיאון יהודי. הוא מוזיאון גרמני, שממומן על ידי ממשלת גרמניה ועיריית ברלין. הוא הוקם, רשמית, במטרה להציג את אלפיים שנות ההיסטוריה היהודית העשירה בגרמניה ולהראות למבקריו את תרומתם הרבה של היהודים לגרמניה. אך מהר מאוד, אימצה הנהלתו במודע, פעילות פוליטית-חינוכית אנטי-ישראלית, שגברה באופן משמעותי בשנים האחרונות תחת הנהלתו של שפר. בכלל זה, התקיים שיתוף פעולה עם פעילי BDS והגנה על תנועת ה-BDS כחלק מחופש הביטוי והדעה.
על שרת התרבות הגרמנית להתפטר // צילום: GettyImages
מדוע צריך מוזיאון יהודי להגן על תנועת חרם שהוגדרה אפילו בידי הבונדסטאג הגרמני כאנטישמית, כפי שניתן היה להבין מהציוץ של המוזיאון שהמליץ על קריאת מאמר שעסק במחאה של אנשי אקדמיה ישראלים ויהודים - איך לא - נגד החלטת הבונדסטאג הזו? מסיבה מאוד פשוטה: הנהלת המוזיאון קיבלה מהמממנים אותה גיבוי מוחלט בפעולתם נגד מדינת ישראל. ולכן, התפטרותו של שפר היא רק שלב ראשון במערכה להחזרתו של "המוזיאון היהודי" לפסים.
גם שרת התרבות הגרמנית, מוניקה גרוטרס, המכהנת כיו״ר מועצת המוזיאון חייבת להתפטר או שעל קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לפטרה לאלתר. בשנה האחרונה, עם חשיפת פעולותיו האנטי-ישראליות של "המוזיאון היהודי של ברלין" - אשר ל"ישראל היום" היה חלק חשוב בה, העניקה השרה גרוטרס גיבוי מלא למנהל המוזיאון שפר והתכחשה שוב ושוב - רשמית, בכתב, במסגרת תפקידה כיו״ר מועצת המוזיאון - לתמיכת המוזיאון בפעילי BDS ובקידום אג׳נדה אנטי ישראלית מצידו. זאת, למרות העובדות החד-משמעותיות.
במכתב ששיגרה לפני ימים אחדים לחבר הבונדסטאג לשעבר ממפלגת "הירוקים", פולקר בק, המשיכה גרוטרס בהכחשותיה ההזויות: "אין כל ספק, שהמוזיאון היהודי אינו מעניק תמיכה אקטיבית לפעילי BDS או נותן בימה לאויבים מוצהרים של מדינת ישראל". הגיבוי המוחלט הזה, המבוסס על שקרים, מצד שרה בממשלת גרמניה, נתן למנהל המתפטר שפר ולאחרים בהנהלת המוזיאון את הרושם, שהם יכולים להמשיך בקו האנטי ישראלי שלהם ולהפוך למרכז להגנת תנועת ה-BDS. לכן, על גרוטרס ללכת הביתה, כמסר לכך שממשלת גרמניה הפנימה שהיא לא יכולה להשתמש ב"מוזיאונים יהודיים" כחלק מגישתה הכפולה כלפי ישראל, במסגרתה מצהירים על תמיכה בישראל ומממנים תמיכה בחיסולה.
הפגנה של תנועת ה-BDS // צילום: CITIZENSIDE/PHILIP ROBINSON
מי שעוד צריכה ללכת היא צילי קוגלמן, בעבר מנהלת התוכן של "המוזיאון היהודי", יהודייה ופעילת שמאל קיצוני, שהפכה את המוזיאון בשנות כהונתה למרכז פעילות אנטי-ישראלי בכסות של "תרבות יהודית" ו"שיח יהודי פנימי ביקורתי". למרות שהיא אינה ממלאת תפקיד רשמי במוזיאון, היא ממשיכה להשפיע על הנעשה בו - בין היתר בתערוכה השנויה מאוד במחלוקת על ירושלים, שהמוזיאון יזם ושהיא הייתה אחת משתי אוצרותיו. כל עוד צילי קוגלמן קשורה ל"מוזיאון יהודי" כלשהו, מדובר בגוף המקדם את עמדותיה הפוליטיות האנטי-ישראליות. יש לנתק כל קשר בינה לבין "המוזיאון היהודי", ולדאוג לכך שבמקום שפר לא יוצנח פעיל שמאל קיצוני אחר, יהודי או ישראלי.
להתפטרותו של שפר תרמה גם הודעה רשמית של "המועצה המרכזית" של יהודי גרמניה. אחרי תקופה ארוכה מדי של שתיקה לנוכח פעילויותיו האנטי-ישראליות של "המוזיאון היהודי" בברלין, פרסמה המועצה סופסוף הודעה, שבה נאמר כי המוזיאון יצא מכלל שליטה. עם זאת, "המועצה המרכזית" הייתה צריכה להשמיע קול לפני זמן ולעמוד בראש המערכה נגד "המוזיאון היהודי". ככלות הכל, נעשה כאן שימוש לרעה, לעיני כל, במונח "יהודי" לצרכים פוליטיים נלוזים ולקידום המדיניות הדו-פרצופית של ממשלת גרמניה כלפי ישראל. יש לקוות, שראשי הקהילה היהודית למדו לקח, שכן הבעייתיות הזו החלה מתפשטת ועברה רק לאחרונה ל"מוזיאון היהודי של מינכן".
מילה טובה לשגריר ישראל בגרמניה, ג׳רמי יששכרוף: השגריר פעל בנחישות לסכל פעילויות BDS של "המוזיאון היהודי בברלין" ובכך סייע להעלאת הנושא החמור הזה לתודעה ציבורית בגרמניה. ישראל חייבת להמשיך ולומר לממשלה הגרמנית ללא כחל וסרק: או שאתם חברי אמת, או שלא. לתופעה שבה אתם מממנים פעילויות אנטי-ישראליות ומצביעים נגד ישראל באו״ם יש שם: צביעות. אם המסר הברור הזה לא יבוא מצד ישראל, הגרמנים ימשיכו במדיניותם הצבועה.