"פוליטיקה היא אמנות האפשר", אומר הפתגם. בנטייתם לקבל את החבילה שמגיש להם ראש הממשלה, הרב רפי פרץ ובעיקר בצלאל סמוטריץ', מקיימים את הכלל בתזמון הנכון.
חברות בקבינט מקפיצה את שניהם מעמדת ח"כים משקיפים מהצד בכנסת משותקת, לאוחזים בהגה הביטחון של ישראל. שנית, לתיק התחבורה, כפי שהראה השר ישראל כץ, השפעה לא פחותה בחשיבותה מתיק המשפטים. נכון שהוא לא יאפשר לעלות עם בולדוזר על בג"ץ, אבל בהחלט ייתן למי שיחזיק בו כלים להניח קו רכבת לאריאל, למבשרת אדומים (1־E), או לסלול כבישים בעלי חשיבות התיישבותית כבירה.
סמוטריץ' שיחק לידיו של נתניהו עם האמירה על דין התורה, וטעה פוליטית כשהתחפר בה. ועדיין, סביר מאוד שגם בלעדי הטעות הזו לא היה מקבל את תיק המשפטים. יש צדק בטיעון של ח"כ דוד ביטן, שתיקי החינוך והמשפטים נמסרו לבית היהודי כשקיבל 8 מנדטים ולא 5. ברור גם שמצבו המשפטי של רה"מ נתניהו הוא כוח מניע בהצבת נאמנו אמיר אוחנה בתפקיד, כך שהמאבק על תיק המשפטים היה כנראה אבוד מראש.
נכונותו המסתמנת של סמוטריץ' - לכל הדעות פוליטיקאי מוכשר - לקבל את ההצעה, מעידה על בגרות. האידיאולוג הנוקשה הזה מראה שהוא יודע מתי להתפשר, והדבר צפוי להרגיע את הרוחות במחנה הימין, ולתרום לשלום בית גם בציונות הדתית. אך בכל הנוגע למגזר, כעת נותר למנהיגים האחרים שלו - בנט, שקד ופרץ - לעשות את המוטל עליהם כדי לשים קץ למחלוקות ולפילוגים, ולאחד את הכוחות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
