עובדי הרכבת העבירו מיליוני שקלים להסתדרות

מינואר 2015 ועד יוני 2018 העבירו עובדי הרכבת קרוב ל־6 מיליון שקלים כתשלומים לוועד שבראשו עומדת גילה אדרעי. באותה תקופה העבירו עובדי הרכבת 13.8 מיליון שקלים להסתדרות הכללית, שהם 93% מסך דמי הייצוג ששילמו באותה תקופה. כ־360 אלף שקלים נוספים הוזרמו לארגון "כוח לעובדים" וכ־64 אלף שקלים הועברו להסתדרות הלאומית. בסך הכל העבירו העובדים למעלה מ־14 מיליון שקלים לארגונים היציגים השונים. 

רק 3.3% מעובדי הרכבת - 110 אנשים נכון ליוני האחרון - אינם מאוגדים כלל, בעוד בתחילת 2015 רק עובד אחד ברכבת ישראל לא היה חבר בארגון עובדים. 

יו"ר ועד עובדי הרכבת גילה אדרעי // צילום: יואב ארי דודקביץ

שיעור ההתארגנות הגבוה בקרב עובדי הרכבת מוסבר במידה רבה באמצעות חוק "השליש היציג", שלפיו די בהסכמת שליש מהעובדים להצטרף להסתדרות או לארגון עובדים אחר, כדי שניתן יהיה לכפות גם על שני השלישים הנותרים להפריש 0.8% משכרם לארגון היציג (דמי טיפול). חברי הסתדרות באותו מקום עבודה אמנם ישלמו מסי חבר בגובה 0.95% משכרם, אך בתמורה יזכו להטבות דוגמת שי לחג.

עוד בנושא:

• מתח במשרד התחבורה: השר ישראל כץ ימשיך בתפקיד?

• בית הדין: להקפיא את השביתות ברכבת

• נתניהו נגד ועד העובדים ברכבת: "אין הצדקה שקומץ ישבית שירותים למיליונים"

במונחים כספיים אין זה משמעותי מבחינת העובד אם יהיה חבר בהסתדרות או לא, כי בלאו הכי יידרש להפריש חלק ממשכורתו לארגון היציג. במצב שכזה, עובדים רבים שלא היו מעוניינים להיות מיוצגים על ידי ההסתדרות, הפכו בעל כורחם לחברים בארגון.  

לפי הנתונים, מינואר 2015 ועד יוני 2018 נכפה על עובדי רכבת ישראל הלא־מאוגדים לשלם להסתדרות וליתר ארגוני העובדים דמי טיפול בגובה כ־470 אלף שקלים. הסכום מנוכה באופן אוטומטי משכר העובד, ללא צורך בקבלת הסכמתו. 

ההסתדרות לא שקופה

הנתונים המדוברים התקבלו במענה לבקשת חופש מידע שהגיש עו"ד יצחק בם מטעם עמותת "אל הפרט: חירות ואחריות אזרחית". "הנתונים חושפים את מנגנון מימון הסחטנות ההסתדרותית", אמר בם ל"ישראל היום". "הסחיטה כאן כפולה: ראשית, מנגנון 'השליש היציג' כופה על שני שלישים מהעובדים לשלם 0.8% משכרם, ובכך אנו מקבלים מצב אבסורדי שבו המיעוט במקום העבודה שולט ברוב. שנית, ארגוני העובדים ממנפים את התשלום הזה כדי להגדיל את מספר חבריהם - במקרה הזה על חשבון עובדי הרכבת שמקבלים משכורתם מהציבור".

יצוין כי בעוד רכבת ישראל היא חברה ממשלתית שחלים עליה חוקי שקיפות, ההסתדרות עצמה אינה מחויבת בפרסום נתוניה הכספיים, מתוקף היותה "אגודה עות'מאנית" שאינה כפופה לחוק העמותות וחוק חופש המידע, על אף היותה גוף ציבורי. "הנתונים של הרכבת הם רק קצה הקרחון במנגנון הכספים המשומן שמגיע לקופת ההסתדרות", המשיך בם. "אני מקווה שהממשלה הבאה תיקח על עצמה לבטל את חוק 'השליש היציג', לבטל את הגזל של דמי הטיפול הארגוני ולהחיל את חוק חופש המידע על ארגוני העובדים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו