השלג שירד בארבעת הימים האחרונים בחרמון - לראשונה ברצף כזה מאז 1917- הוא רק שיא אחד מתוך שורת נתונים תקדימיים שנקבעו במהלך עונת הגשמים האחרונה, ולא רק בנתוני הגשם.
על פי הנתונים של השירות המטאורולוגי, האביב הנוכחי קריר יותר מבשנים קודמות: בהשוואה לחודש הראשון של האביב (מה-21 במרץ עד 20 באפריל) עולה כי תקופה זו בשנה הנוכחית היא הקרירה ביותר מאז 1997.
אבל החידוש המרענן והחשוב בחורף שעברנו הוא הגשם. הגשם שירד בספטמבר האחרון בגוש דן לקראת ראש השנה היה קל ונעים, ולא ניתן היה להבין ממנו את הרמז לבאות. במערכת החורפית של תחילת דצמבר, נרשמו בתחנות המדידה בתחנות החוף נתונים גבוהים למדי - למעלה מ-200 מ"מ - כאשר השיא נמדד בתחנה בבית החולים קפלן ברחובות, בה נמדדו לא פחות מ-277 מ"מ.
גם מבחינה ארצית מדובר במערכת חורפית של פעם בכמה שנים: כבר בשלב החורף המוקדם, כמויות הגשם שירדו בנקודת הזמן של תחילת דצמבר עלו על הממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה. הדבר בלט בעיקר במישור החוף ובשומרון, בהם הכמויות היו כמעט כפולות מהממוצע. במוקדי הגשם: רחובות וכפר סבא, הכמויות אף הגיעו עד לפי 2.5 מהממוצע אשתקד. גם בצפון הארץ הכמויות עלו על הממוצע, אך בשיעור מתון יותר.
המערכת החורפית המשמעותית ביותר שהורגשה בצפון הארץ בשנים האחרונות, החלה בשבוע השני של חודש ינואר, והובילה לאופטימיות כללית ביחס לעונת הגשמים, כאשר כמויות המשקעים שירדו באזורים שונים בצפון חצו את קו ה-100 מ"מ.
ואכן, סיכומי הביניים צצו מיד לאחר מכן: כבר בסוף פברואר כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה עלו על הממוצע לכל עונת הגשם בצפון הארץ ובמרכזה. חודש מרץ, שהיה גשום אף יותר, שיפר את המצב. בחלק גדול מהאזורים הכמויות עמדו בסוף מרץ על 120% עד 140% מהממוצע השנתי. במספר מקומות אף ירדו למעלה מ-160% מהכמות השנתית, כמו במשגב דב ליד גדרה, עם 891 מ"מ שהם 169% מהממוצע לכל העונה, במשושים ליד קצרין עם 818 מ"מ (168%) ובשעלבים שליד מודיעין עם 885 מ"מ (164%).
כמויות מים גדולות בהרבה מהממוצע
בחודש מרץ קיבלנו תזכורת נוספת לשיא שנרשם: באזורים רבים בארץ, בהם צפון הארץ, מדובר היה בעונה הגשומה ביותר מאז שנת 2003. בצפון הארץ ובחלק ממרכז הארץ, כמו במישור החוף, בשפלה, בשומרון ובצפון הרי יהודה - היה זה חודש מרץ הגשום ביותר מאז 2003. בנוסף, בצפון הארץ היה זה החודש הרביעי ברציפות בו כמויות הגשם עלו על הממוצע. רצף כזה הוא יוצא דופן, ולא קרה מאז עונת 1991/92. בפועל, כמויות הגשם מתחילת העונה עד סוף מרץ עלו על הממוצע בצפון הארץ ובמרכזה והגיעו ל-125% עד 135% ממנו. לעומת זאת בדרום הארץ כמויות הגשם שירדו מתחילת העונה עדיין היו קטנות מהממוצע, והגיעו ל-60% עד90% ממנו.
כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר על כמות הגשמים בתקופת האביב, כדאי לשים לב שהשנה אמנם מדובר בהיקף גשמים החריג לתקופה זו, אם כי היו אירועים כאלה בעבר. למשל, גשמים עזים בתקופת האביב נרשמו ב-25 באפריל 1983, סוף מרץ 1990 ועוד. בנוסף, בכמה מקומות בצפון נרשמה כמות חריגה לחודש מרץ ככלל ובפרט לטווח מצומצם של יממה (ה-30.3). שקלול המערכת החורפית של השבוע החולף בסיכום נתוני חודש אפריל עוד צפויה לשפר את מאזן המשקעים, ובנוסף - עדיין אפשרי בהחלט שיהיה אירוע או אירועי גשם בחודש מאי.
אגב שיאים: ספיקות השיא החריגות ביותר השנה היו באזור אגן שורק, בחודש דצמבר. מדובר בספיקות עם תקופת חזרה של אחת ל-50 שנה. בינואר זרם נהר הירדן בספיקה של 110 מ"ק לשנייה, מדובר בספיקת שיא שנתית שתקופת החזרה שלה היא בערך אחת ל-5 שנים, כלומר - ספיקה יפה אך לא נדירה.
צחי וקסמן, חזאי מטאו טק, מסכם: "החורף בהחלט היה מבורך במשקעים עם ריבוי ימי גשם. נרשמו כמויות גשם גדולות מהממוצע ב-30-40 אחוז במרבית אזורי הצפון והמרכז. בנוסף, מספר רב של ימי שלג בחרמון כשהסיומת הוא נדיר מאוד וחריג למדי".
וקסמן מדגיש כי "נתון מעניין מאוד הוא שהחל מדצמבר ועד אפריל - 5 חודשים ברציפות - כמויות הגשם בצפון עלו על הממוצע הרב שנתי, דבר שכמעט ולא קורה. תמיד יש לפחות חודש אחד בו יש זליגה למטה. השנה לעומת זאת כל חודשי החורף והאביב היו גשומים מהממוצע, במיוחד בצפון. החורף הנוכחי הוא הדומה ביותר לחורף המיתולוגי של 2002-2003, בו הכנרת עלתה למעלה מ-4.5 מטרים. אנחנו מסיימים אותו באווירה אופטימית עם שיפור במצב משק המים, ויכולים רק לקוות שהשנה הבאה תהיה לפחות ממוצעת במשקעים, ושלא נדע עוד שנת בצורת".
אך בכל זאת, כמי שמורגלים בשנות בצורת, כדאי לשמור על איזון. אמנם בראשית אפריל התבשרנו כי מאז תחילת העונה עלה מפלס הכנרת ב-2.86 מטרים (211.80- מטרים מתחת לפני הים). מדובר במפלס הגבוה ביותר שנמדד בשש השנים האחרונות. נכון להיום (שלישי), חסרים 2.595 מטרים בדיוק כדי להגיע לכנרת מלאה.
כמויות גשם חריגות בצפון. נחל סער שוצף // צילום: אייל מרגולין - ג'יני
כדי שנשמור בכל זאת על פרופורציות, נבהיר כי אף שמדובר בעלייה הגדולה ביותר שנמדדה בכנרת בחמש השנים האחרונות, היו חורפים שבהם נמדדו עליות משמעותיות בהרבה. כך למשל בחורף 1991/2 נרשמה עלייה של 4 מטרים במפלס, ובחורף 2002/3 עלה המפלס ב-5 מטרים.
כדי לקבל תמונה רחבה יותר נדגיש - למי שהספיק לשכוח - שהשנה הנוכחית מגיעה לאחר רצף של חמש שנים שחונות, שיצרו מחסור אדיר של כ-2.5 מיליארד קוב מים בשלושת מקורות המים הטבעיים: כנרת, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר; וצמצמה את המחסור לקצת פחות מ-2 מיליארד קוב מים.
גורם בכיר ברשות המים הדגיש בשיחה עם "ישראל היום" בנושא: "אסור לשכוח שבניגוד לתחושה כרגע, אנו רואים מגמה מדאיגה של פחיתה בכמויות הגשמים המגיעים לאזורנו, במבט על 30 השנים האחרונות. יש פה ושם חריגות מהמגמה - שנים ברוכות ו/או שנים שחונות, אך המגמה היא של פחיתה בכמויות הגשמים. שנה זו אינה מבשרת היפוך מגמת הקיטון בכמויות הגשמים המגיעות לאזורנו. דווקא גם בימי שמש כמו היום, צריך לקחת את זה בחשבון", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו