מיוחד: מילון הבחירות השלם

א

אחוז החסימה: מספר הקולות המינימלי שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בנציגות בכנסת. אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, שהם כ־140 אלף קולות. לפיכך, רק מפלגות שיקבלו יותר מ־3.25% מהקולות ייכנסו לכנסת ויזכו לייצוג של ארבעה ח"כים או יותר. 

ב

בחירות חשאיות: על מנת להבטיח את הגינות הבחירות ולמנוע כל ניסיון להשפיע על מצביעים כיצד להצביע, מקפידים על חשאיות ההצבעה, המתבצעת מאחורי פרגוד.  

ה

הסכם עודפים: הסכם שנחתם בין שתי מפלגות לפני הבחירות, ונועד להגדיל את סיכוייהן לקבל מנדטים נוספים מתוך עודפי הקולות לאחר חלוקת המנדטים השלמים. בבחירות הנוכחיות חתמו על הסכמי עודפים העבודה ומרצ, רע"מ־בל"ד וחד"ש־תע"ל, הליכוד ואיחוד מפלגות הימין, ש"ס ויהדות התורה, וישראל ביתנו והימין החדש. 

ו

ועדת הבחירות המרכזית: ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון, שבה חברים נציגי כל המפלגות המיוצגות בכנסת היוצאת. הוועדה אחראית לניהול הבחירות לכנסת ולתקינותן. בבחירות הנוכחיות עומד בראשה השופט חנן מלצר והמנכ"לית היא עו"ד אורלי עדס.

ועדת הבחירות המרכזית // צילום: אורן בן חקון

ז

זכות הבחירה: זכות בסיסית של כל אזרח שמלאו לו 18 שנה, להשתתף בבחירות ולהצביע בקלפי. בבחירות הנוכחיות מספר בעלי זכות הבחירה הוא 6,339,729 נפש.

ח

חוק בדר־עופר: חוק שחוקק לפני שנים ונקרא על שם יוזמיו, הח"כים אברהם עופר מהמערך ויוחנן בדר מגח"ל החוק מעניק יתרון למפלגות הגדולות בחלוקת הקולות הנותרים לאחר החלוקה הראשונה של המנדטים.

מ

מנדט: מספר הקולות שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג של ח"כ אחד. בבחירות לכנסת ה־20 ה"מודד למנדט" עמד על כ־35 אלף קולות, חישוב הנעשה על ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים של המפלגות שמשתתפות ל־120 ח"כים.

מעטפות כפולות: מצביעים בשיטה זו בעלי זכות הצבעה שאינם יכולים להצביע בקלפי שבאזור מגוריהם, בעיקר חיילים בשירות סדיר ובמילואים וכן חולים בבתי החולים, אסירים ועצורים בבתי הכלא, מוגבלים שרשאים להצביע בקלפיות נודדות ונציגים רשמיים של ישראל בחו"ל. ההצבעה שלהם מתבצעת במעטפה כפולה, כדי להבטיח שלא תהיה כפילות והם יצביעו פעמיים.  

ס

סקרי בחירות: בחודשים שלפני הבחירות נוהגים בערוצי הטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות הכתובה לערוך באמצעות מכוני מחקר סקרי דעת קהל על תוצאות הבחירות. חוק הבחירות קובע כללים ברורים המחייבים את המכונים לציין לכמה אנשים פנו במשאל, כמה נענו בחיוב וכמה סירבו, מהו מרווח הטעות בתוצאות ועוד. בשלושת הימים לפני הבחירות חל איסור לערוך סקרים.  

פ

פנקס הבוחרים: פנקס שמפרסם משרד הפנים, הכולל את שמות כל בעלי הזכות להשתתף בבחירות. מאז הבחירות לכנסת ה־20 גדל מספר בעלי זכות הבחירה ב־460 אלף איש.  

פתק לבן: הפתקים הלבנים נועדו לשמש תחליף לפתקי הצבעה של מפלגות שחסרים בקלפי והמצביעים רשאים לכתוב עליהם את אותיות המפלגה שבה הם תומכים. ישנם מצביעים שמכניסים פתק לבן כדי להביע מחאה, אולם פתקים אלה נפסלים. 

עוד באותו נושא:

• דרעי: "נתניהו מתנהג בכפיות טובה"

• נתניהו: "גנץ ולפיד חושבים שהדרך לקבל תמיכה מהעולם היא להשפיל את הראש"

• כחלון מסתער על כל קול - ומסמן את האוצר

• התוכנית של גנץ-לפיד: מרדף אחרי קולות המתלבטים ממש עד הקלפיות

• הימין החדש: ה"סטארט־אפ" הפוליטי נלחם על הצלחתו

ק

קולות צפים: כינוי לקולותיהם של אזרחים שעד הרגע האחרון שלפני הבחירות עדיין לא החליטו באיזו מפלגה לתמוך בבחירות. בדרך כלל שיעור הקולות הצפים נע בין 15 ל־25 אחוזים. בבחירות הקרובות מספר הקולות הצפים מוערך כעת בכ־20 מנדטים.

ר

רוטציה: רוטציה בין שני ראשי ממשלה הונהגה בארץ לראשונה לאחר הבחירות ב־1984, כשהליכוד והמערך, כל אחת בתורה, לא הצליחו להקים ממשלה ונאלצו להקים ממשלת אחדות, שבה כיהן תחילה שמעון פרס כראש הממשלה ולאחר מכן יצחק שמיר, במשך שנתיים כל אחד. בבחירות הנוכחיות סיכמו ראשי רשימת כחול לבן בני גנץ ויאיר לפיד על רוטציה ביניהם בראשות הממשלה, אם יהיו אלה שירכיבו את הממשלה הבאה.

ש

שידורי תעמולה: תעמולת בחירות שהונהגה לראשונה ב־1969, כשהיה ערוץ אחד בלבד. על פי חוק הבחירות, כל רשימה שמתמודדת בבחירות זכאית ל־7 דקות שידור בטלוויזיה ול־15 דקות שידור ברדיו, כדי לפנות במישרין לציבור. כל מפלגה שהיה לה ייצוג בכנסת היוצאת מקבלת תוספת של 2 דקות בטלוויזיה ו־4 דקות ברדיו, כלומר הליכוד קיבל השנה 67 דקות בטלוויזיה ו־135 דקות ברדיו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו