צילום אילוסטרציה: גדעון מרקוביץ

שופטת בבית דין למשפחה הטיחה באישה: "את צריכה למצוא לעצמך בן זוג"

לפי הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על השופטים, מתוך 900 תלונות - 16% נמצאו מוצדקות • ברוב המקרים מוצה הטיפול בהערה לשופטים או לדיינים

היום (רביעי) ב-09:00 הוגש הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על השופטים לשנת 2018 לשרת המשפטים איילת שקד ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. הדוח הוגש על ידי הנציב השופט בדימוס אורי שוהם, אך חלק מרכזי של הדוח מתייחס לתקופת הנציב הקודם, אליעזר ריבלין.

 

מהדו"ח עולה כי ב-2018 הוגשו 904 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו החלטות ב-949 תלונות, חלקם משנה קודמת. מפילוח הנתונים בשנים האחרונות, עולה כי התלונות נשמרות סביב הממוצע של 900 לשנה. מתוך כלל התלונות 597 נמצאו בגדר סמכות הבירור של הנציב ומתוכן 94 תלונות נמצאו מוצדקות. מדובר ב-16% מהתלונות שנמצאו מוצדקות. 

 

מתוך כלל התלונות שנערך בהן בירור, ב-49 מהן (8%) הופסק הבירור, ב-39 מוצה הבירור בהערות הנציב על התנהלות השופט או הדיין (7%) וב-7 מקרים (1%) נקבע כי מדובר בליקוי מערכתי.

 

"פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי"

 

מפילוח התלונות המוצדקות עולה כי 27% מהן העלו ליקויים בניהול המשפט (לעומת 39% בדו"ח הקודם), 29% דיברו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 37% בדו"ח הקודם), 29% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 15% בלבד בדו"ח הקודם), 15% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות עוסקות בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 9% בשנת 2017).

 

עוד עולה מהדו"ח כי במסגרת הטיפול בהצהרות הון של שופטים ודיינים, בשנת 2018 נפתחו 34 תיקים חדשים, ונעשה טיפול שנועד להשלמות ולחוסרים בכ-700 תיקים נוספים.

 

נתונים אלו מראים על ירידה קלה בשיעור התלונות המוצדקות המדברות על הימשכות הליכים, לצד עליה ניכרת בתלונות המוצדקות על התנהלות בלתי ראויה של שופט. הכוונה לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, חוסר רגישות והתנהלות פסולה מחוץ לאולם בית המשפט.

 

אדם מגמגם - לא אמין?

 

כך לדוגמא, אדם שסובל מגמגום כתוצאה מתאונת דרכים ועלה לדוכן העדים בבית משפט לענייני משפחה, לא הורשה לדבר מעבר למה שנשאל. בתלונה ציין האדם כי הופתע מיחסה של השופטת ומקביעתה, שהטילה ספק באמינותו, יושרו וכבודו - רק מפאת ליקוי הדיבור ממנו הוא סובל. בסופו של ההליך, השופטת התנצלה בפני העד. הנציב התרשם כי קביעת בעיית האמינות שיוחסה לו נעשתה בגין הגמגום, למרות שלא נרשם בפרוטוקול כי העד מגמגם. הנציב קבע כי על השופטת היה לגלות רגישות, להתנצל בפניו כבר במעמד הדיון, ולא לתת לו את ההרגשה כי הוא אינו אמין בשל ליקוי הדיבור.

 

במקרה אחר, נמצאה תלונה מוצדקת לאחר שבדיון בבית המשפט לענייני משפחה הטיחה שופטת כלפי אישה: "אם היית יודעת מה הבן שלך אמר עלייך...", ו"את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג". הנציב קבע כי מדובר בהתבטאויות מיותרות, המבטאות חוסר רגישות ולא רלוונטיות להליכים המשפטיים. עוד קבע כי הדבר מבטא את הסכנה כי שופט יושפע מהליכים קודמים כשהוא מגיע להכריע בסכסוך חדש בין אותם צדדים.

 

התלונות המוצדקות שהתייחסו לליקויים בניהול המשפט, התייחסו בדחיה שלא לצורך במועדי הדיון, סירב לדחות מועד במקרה מוצדק, התחלת דיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים וליקויים ברישום הפרוטוקול.

 

הנציב אורי שהם הודה לנציב היוצא על פועלו והישגיו בחמש השנים האחרונות, בהן כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים, ולכל עובדי הנציבות "העושים את מלאכתם במסירות ובמקצועיות רבה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...