צילום אילוסטרציה: GettyImages // צילום אילוסטרציה: GettyImages

אושר: מס בשיעור 14.5% על יבוא כבלי נחושת מטורקיה

ועדת הכספים קיבלה את ההחלטה על ההיטל • המטרה: למנוע ירידת מחירים מוגזמת שתפגע במפעלים ישראליים • על הכוונת: יבוא מלט מטורקיה ומיוון • גפני: "לא מוכנים שמדינה אחרת תיקח את העבודה מכאן"

ועדת הכספים אישרה, לבקשת שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, היטל היצף מוגדל בשיעור של 14.5% על יבוא כבלי נחושת מטורקיה, לשם מה שהוגדר כ"שמירה על השוק המקומי". 

היטל היצף הוא מס שהמדינה משיתה על סחורות מחו"ל, שנמכרות כאן במחיר נמוך מזה של אותן סחורות של יצרנים ישראלים בארץ. זאת כדי למנוע ירידת מחירים מוגזמת וכדי ליצור רף מחירים שיאפשר פרנסה ליצרנים המקומיים. 

על חברה אחת מתחום הנחושת, ששיתפה פעולה עם הממונה על ההגבלים העסקיים, הוטל היטל היצף בשיעור מופחת של 9.3%. 

ההיטל על יבוא כבלי נחושת במתח נמוך מטורקיה לישראל הוא מהלך להצלת 120 עובדי מפעל סינרג'י בשדרות. במסגרת אישור ההיטל על יבוא כבלי נחושת, קבעה ועדת הכספים כי הצו יהיה בתוקף למשך ארבע שנים ולא שלוש. זאת כדי להביא לסיוע רחב ככל האפשר למפעלים ולשם החזרת עובדים שפוטרו. 

יזם את היטל ההיצף. שר הכלכלה אלי כהן // צילום: מארק ישראל סלם

ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, ניסה להסביר את הרציונל מאחורי ההיטל שמונע ירידת מחירים לצרכן. "עובדי סינרג'י משדרות עובדים לא פעם תחת טילים. תוך כדי דיון התברר שאנחנו נותנים את הפירות לארדואן, כאשר ממשלת טורקיה מסבסדת את הפחתת העלויות למפעלים המקומיים ומביאה להתמוטטות החברה בשדרות. ביקשנו שהמדינה תפעל, ואנחנו מברכים על כך שהמדינה מביאה לנו את העניין הזה היום. אנחנו לא רוצים ולא מוכנים שמדינה אחרת תיקח את העבודה מכאן".

בשיחה עם "ישראל היום" אמר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן כי יזם את היטל ההיצף על יבוא כבלי נחושת מטורקיה ותמך בו כדי להגן על התעשייה הישראלית, על המפעל בשדרות ועל העובדים. 

מדיניות דומה במלט

בענף המלט דורשת ועדת הכספים ממשרד הכלכלה והתעשייה לבוא עם פתרון בתוך שבועיים - ולא, תאשר הוועדה היטל היצף בשיעור של 7%-5%, במקום היטל בשיעור זעום של 0.25%, שעליו המליץ כהן. לשם כך התכנסה אתמול הוועדה לישיבת פגרת בחירות נוספת.

גם כאן הסיבה לכך היא שמירה על מטה לחמם של עובדי מפעל, הפעם מדובר ב"מלט הר־טוב", שעומד בסכנה לנוכח יבוא מלט מיוון ומטורקיה, וכן לנוכח העובדה שמפעל המלט "נשר" הצביע על פגיעה ביעילותו לאור היבוא הגובר של מלט ומכירתו בתעריפים נמוכים ממחירי הייצור. 

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...