במשך שנים ארוכות מסרבים ברשות האוכלוסין וההגירה להכיר ביהדותו של י', נכדו של קס בעדה האתיופית, ומתעמרים בו, זאת למרות שבית דין רבני קבע כי הוא יהודי והוא אף קיבל תעודת נישואין בעקבות פרסום ב"ישראל היום". על רקע מחאת בני העדה האתיופית, נחשף הסיפור, שמוכיח שוב כי קשיי העלייה שלהם לא נגמרים שנים ארוכות אחרי העלייה לארץ.
י' עלה לישראל במסגרת מבצע שלמה ומכיוון שמשפחתו הינם מקהילת "ביתא ישראל" הם עברו "גיור לחומרא" עם עלייתם לישראל. גיור לחומרא הוא גיור שנעשה למישהו שיש ספק או מחלוקת בקשר ליהדותו, על מנת שיהיה יהודי באופן ודאי ומוסכם. לאלפים מבני העדה האתיופית נערך גיור מסוג זה.
במהלך שירותו הצבאי קיבל זימון לקורס נתיב, והתברר לו שהוא עדיין לא רשום ליהודי למרות שעבר גיור. לכן פנה לבית הדין הרבני באשקלון וקיבל פסק דין שמאשר את יהדותו. ב-2015 התחתן י' בלשכת הנישואין באשקלון, אולם כשהגיע לרשות האוכלוסין וההגירה כדי לרשום את נישואין טענו שם כי פסק הדין לא מספיק לשינוי וכי יש צורך בתעודת המרה, שאותה לא ניתן להשיג. גם התערבות של ארגון "עיתים", שמסייע בבעיות מול שירותי הדת בישראל, לא צלחה, וערעורו נדחה.
בדצמבר האחרון פורסם ב"ישראל היום" כי לא מדובר במקרה בודד. פעמים רבות, התברר, קובעים פקידים ברשות האוכלוסין וההגירה כי לא דיי בפסק דין של בית דין רבני, ערכאה משפטית לכל דבר ועניין, על מנת להגדיר אדם כיהודי. לפיכך הורה הרב חזקיהו סאמין, מנהל תחום נישואין במשרד הדתות, לעובדיו כי יש לרשום לנישואין כל אדם שמחזיק בפסק דין של בית דין רבני, גם אם פקידי הרישום ברשות האוכלוסין סירבו להגדירו כיהודי.
בעקבות ההנחיה ניגש י' למועצה הדתית באשקלון, וקיבל סוף סוף תעודת נישואין, ארבע שנים אחרי שנישא. מצויד בתעודה זו הוא ניגש לרשות האוכלוסין בתקווה שזה יהווה הוכחה מספקת לכך שהוא נשוי כדת משה וישראל. הפקידים מסרו לו כי העניין יטופל על ידי דרג בכיר, אולם כעבור מספר ימים הודיעו לו בטלפון שהדבר לא מספיק בהיעדר תעודת המרה. לאחר שהתעקש כי לא ניתן להשיג תעודה שכזו, אמרה הפקידה שתתייעץ עם גורמים משפטיים, אולם עד עתה לא ניתנה לו תשובה בעניין. "עקב אי רישום נישואיו ויהדותו נתקל י' בקשיים בירוקרטיים רבים, שלא לדבר על הפגיעה העמוקה שחש בכבודו וזהותו היהודית", סיפרו בעיתים.
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', המייצג את י' משפטית: "האם יש איזו מדינה בעולם בה המוסדות לא מכירים אחד בתעודה של השני? האבסורד זועק לשמים. זה כמו אדם שלמד באוניברסיטה, ועבר את כל המבחנים – אבל מסרבים לתת לו את התואר, ואומרים לו שילך ללמוד במכללה סתם כתנאי תלוש – נשמע הזוי לגמרי, נכון?"
"לא מדובר בסיפור יחידי", הוסיף הרב פרבר. "בטיפולנו כמה מקרים כמו של י', שממשיכים להטיל ספק ביהדותם של עולים וצאצאיהם, למרות שהוכיחו אותה מספר פעמים בעבר. יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, ומי שנפגע מכך אלה האזרחים שנותרים חסרי אונים אל מול התנהלות החלם הזו. משפחות שנרדפו בחוץ לארץ בגלל היותם יהודים, עברו תלאות כדי לעלות לארץ – ודווקא במקום שאמור להיות להם למגן ובית, הם מרגישים מותקפים ונדרשים להיאבק על זהותם.
"לא מדובר בסיפור יחידי". הרב שאול פרבר // צילום: קוקו
אין ספק שזה מדרון חלקלק - היום אלה העולים, ומחר זו יכולה להיות תעודה של כל אחד ואחת מאיתנו, מהרבנות או ממוסדות אחרים, שלא תתקבל - בלי סיבה. אנו נמשיך להיאבק בכל אמצעי שברשותנו, עד שיעשה הצדק, עבורו י' ובשם כל האזרחים כמותו".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הגדרת יהודי שונה לצורך המרשם מאשר לצורך ההלכה. סעיף 3א(א) לחוק המרשם קובע באילו תנאים תושב הרשום במרשם יירשם כיהודי על בסיס החלטה של בית הדין. אם אין מדובר בתושב, או אם אין עמידה בתנאים הקבועים באותו סעיף, אין זה מסמכותו של פקיד הרישום לרשום את האדם כיהודי. מובן כי במקרה כזה החלטת בית הדין תוכל להוות ראייה. אך לא לחייב. להדגיש שפרטי הדת והלאום אינם מהווים ראיה לנכונותם, ושההגדרות שונות לצורך מרשם לעומת הלכה".