על אף גילו הצעיר, 46, גיל שבו רבים רק מתחילים את דרכם הפוליטית, ארקדי דבורקוביץ' כבר הספיק להשלים קריירה ארוכה ומרשימה במסדרונות הממשל הרוסי. במאי 2018 פרש ממשרת סגן ראש ממשלת רוסיה והתמסר לשתי אהבותיו - טכנולוגיה עילית ושחמט. דבורקוביץ' מכהן כיו"ר קרן "סקולקובו", זרוע ממשלתית שאמונה על פיתוח החדשנות ברוסיה, ובתחום השחמט הישגו הרקיע שחקים, כאשר נבחר לתפקיד יושב ראש FIDE, התאחדות השחמט הבינלאומית.
דבורקוביץ' טוען שבחירתו לראשות פירמידת השחמט, במיוחד בתקופה שבה העימות בין ארצו למדינות המערב רק הולך ומחריף, לא היתה עניין פוליטי, ובד בבד דואג לציין שתפקידו הוא סיבה לגאווה ולכבוד עבור רוסיה. המקרים שבהם נציגים של רוסיה נבחרים לראשי ההתאחדות הבינלאומיות בספורט נדירים ביותר, ובדרך כלל מדובר בענפים שמושכים עניין פחות משחמט. היה אך טבעי שאחד הטלפונים הראשונים שדבורקוביץ' קיבל אחרי שנודע על בחירתו היה מנשיא רוסיה. "ברור שפוטין התקשר לברך", מספר דבורקוביץ' בנחת, "אבל הבחירה היתה מנותקת מהקשרים פוליטיים".
ניצחון אינטלקטואלי
בצירוף מקרים מרתק, אחד הנושאים הראשונים שהונח לפתחו של היו"ר החדש היה קשור כולו לפוליטיקה. אליפות העולם בשחמט מהיר, אשר היתה אמורה להיערך בערב הסעודית, הציבה בפניו אתגר לא פשוט: הסעודים הודיעו שישראלים לא יורשו להשתתף, וניסיון העבר לימד שגם לנציגים ממדינות אחרות, דוגמת איראן וקטאר, תהיה בעיה לקבל אשרות כניסה לתחרות. בשנים הקודמות שחמטאים ישראלים, בדומה לספורטאי ישראל בענפים אחרים, סבלו לא אחת מאותה בעיה. אליפויות שהתקיימו במדינות מוסלמיות העוינות לישראל היו חסומות בפניהם, וההתאחדויות הבינלאומיות לא פצו פה. דבורקוביץ' קבע מייד שמה שהיה כבר לא יהיה בקדנציה שלו. לסעודים נאמר שאם האליפות תחרים את הישראלים, הם לא יארחו אותה.
דבורקוביץ' מדגיש שהנורמה שהוא מנהיג, ושלקוחה מתקנון ההתאחדות, בהירה ביותר - אין מקום לאפליה: "ארגון ספורט עולמי לא יכול לקבל אפליה. יזמתי החלטה חד־משמעית שקבעה כי תחרות שחמט רשמית תיערך רק בתנאי שתהיה פתוחה בפני כל שחמטאי בעל רמה מתאימה, בלי קשר ללאום ולאזרחות. על בסיס זה החלטתי להעביר את האליפות מסעודיה לסנט פטרבורג. אוסיף רק שההחלטה הזאת התקבלה גם על דעת הסעודים, שהחזיקו בזיכיון לארגון האליפות. אני סבור שגם ההתאחדויות בענפים אחרים חייבות לפעול כך. אסור שהמציאות שבה מפלים ישראלים תתקבע כמצב מקובל, וההתאחדויות יעצמו עין".
על רקע זה גם בחרת למנות למנכ"ל התאחדות השחמט הבינלאומית את רב־האמן הישראלי אמיל סוטובסקי. גם בכך יש אמירה נגד אפליה?
"שיקולים מקצועיים בלבד הנחו אותי במינוי הזה. אולי מישהו לא אהב שישראלי מונה לראשונה לתפקיד כה בכיר, אבל זה לא משנה לי. בהנהלת ההתאחדות שלנו משרתים בני לאומים שונים. לצד אמיל סוטובסקי יש נציגים של קטאר, רוסיה, צרפת, מולדובה, והכל מתנהל בהרמוניה מלאה, ללא בעיות. בראיית העולם שלי זה המצב הנורמלי והנכון".
בעשורים הקודמים אלופי שחמט נחשבו לסלבריטאים ולגיבורי תרבות. האם אתה שותף להרגשה שהיום המשחק הפך לפחות נחשק?
"אני מניח הסיבה נעוצה בכך שהעיסוק בשחמט, במיוחד בעולם המערבי, אינו בהכרח הדרך הטובה ביותר להרוויח כסף, ולכן אדם מוכשר יתלבט אם להקדיש את הקריירה המקצועית שלו למשחק תחרותי. עם זאת, אני בטוח שהאהבה לשחמט לא אבדה. אנשים בכל העולם משחקים שחמט להנאתם בבית ובאינטרנט. הם לא רק נהנים אלא מפתחים את הכישורים האינטלקטואליים, את החשיבה הלוגית, את הזיכרון ואת יכולת קבלת ההחלטות.
"לדעתי, יש חשיבות עצומה להוראת השחמט במערכת החינוך, אם כמקצוע חובה או כתוכנית בחירה, וזה אחד הפרויקטים המשמעותיים שאני מתכוון לקדם בהתאחדות. מומחים להתפתחות הילד תמימי דעים שהדבר תורם המון, ומחקרים הוכיחו שהגיל האופטימלי לכך הוא הכיתות הנמוכות של בית הספר. יש מקומות שבהם מלמדים שחמט בכל בתי הספר - זה נפוץ בארמניה, בהונגריה, בטורקיה, בחלק ממדינות ארה"ב ובארצות סקנדינביה. יש לציין שגם במדינות רבות באסיה, למשל איראן, נוקטים מאמץ מרוכז ואינטנסיבי כדי להנחיל את המשחק לדור הצעיר, ושם זה מגיע מהממשלה".
אולי במציאות הנוכחית של עולם הצריכה, הצלחת השחמט דורשת זוהר של כוכבים, כפי שקורה בכל ענף ספורט מצליח?
"השחמט באמת זקוק לכוכבים, והדוגמה של אלוף העולם הנוכחי, מגנוס קרלסן הנורבגי, ממחישה זאת. הוא יחיד במינו, משום שהמשפחה שלו גידלה אותו כאלוף עתידי מימיו הראשונים. מגנוס אינו רק פנומן ספורטיבי, הוא מנוע השיווק של שחמט, במיוחד במדינתו. הבהלה לשחמט בנורבגיה עצומה. המוני אנשים צופים בשידור ישיר במשחקים שנמשכים שעות ארוכות. מדהים שחלקם הגדול כלל לא מבין במה שמתרחש על לוח השחמט. בראש ובראשונה הם עוקבים אחרי מבע הפנים של השחקנים, אחרי האמוציות והדרמות. כדי לעקוב אחרי התקדמות המשחק בלי להתמצא בו הם נעזרים בשדרים שמפרשנים אותו כמו שמפרשנים כדורגל, ובמחשב, שאחרי כל מהלך מספק הערכה ממוחשבת של יחסי הכוחות בין שני השחקנים".
יש לך עצות כיצד נוכל לגדל כוכב כזה בישראל בעידן שאחרי בוריס גלפנד, שהגיע למרחק נגיעה מתואר אלוף העולם, אך לא הצליח לקטוף את הכתר?
"יש לישראל כל התנאים הנחוצים לייצור כוכבי־על בשחמט, וקודם כל מאמנים מעולים, אבל אין מרשמי פלא. כמו בכל ענף, הכל מתחיל בספורט ההמונים. אם העיסוק בשחמט יהיה נחלת ילדים ונוער, יתבלטו מייד שחקנים כישרוניים ומקרבם ייצאו כוכבי־על. בשלב הזה יידרש גם מאמץ שיווקי, כדי למתג את כוכבי השחמט ככוכבים עבור כלל החברה, כפי שזה קרה לקרלסן בנורבגיה, או לרב־אמן סרגיי קריאקין ברוסיה. המקרה של קריאקין מעניין במיוחד - מעמדו כמותג כסלבריטי מפורסם שאב אותו עד כדי כך שהוא די זנח את העיסוק בשחמט".
אמון הדדי גבוה
דבורקוביץ' רוצה להחזיר לענף השחמט את היוקרה שאבדה לו בשנים האחרונות. "אני בונה על מקצוענות ועל שיטות ניהול מודרניות בכל התחומים, החל מניהול תאגידי ותקציבי וכלי בשיווק מתקדם ושימוש בטכנולוגיות מקוונות. והעיקר, החזון שלי מקדם את השירותיות: תפקיד התאחדות השחמט הבינלאומית הוא להעניק שירות לעולם השחמט, ולא ליצור מנגנונים ביורוקרטיים שטובים רק לפקידי הארגון, כפי שזה היה בעבר. אנחנו ניצור מוצרים שיעניינו את הספונסרים ויזרימו כסף לענף".
התקשר לברך. פוטין // צילום: אי.אף.פי
דבורקוביץ' יודע דבר או שניים על כסף, תקציבים וניהול. כבר בגיל צעיר מאוד נחשב לעילוי כלכלי והיה חלק מצוות מומחים שפיתח תוכנית לזינוק כלכלת רוסיה בראשית המאה. בגיל 29 מונה לסגן שר לפיתוח כללי ומסחר. בגיל 40 קודם לתפקיד סגן ראש הממשלה ומילא אותו במשך שש שנים.
אולם, עובדה אחרת מעידה על כישוריו ועל קשריו אף יותר מרשימת תפקידי העבר: בחודשיים שחלפו מאז שנבחר לראשות התאחדות השחמט הבינלאומית, דבורקוביץ' הצליח להגדיל את התקציב של ההתאחדות פי שניים וחצי.
"ברור שהכסף הגיע בזכות שמי הטוב משותפים ומנותני החסות, אשר סומכים עלי", מסביר דבורקוביץ', "אבל בעוד שנה זה כבר לא יספיק. אז נצטרך להראות תוצאות".
ביקורו בארץ הקודש לא הצטמצם רק ל"משחק המלכים". כמו כל מי שמעורה בעולם הטכנולוגיה העכשווי, דבורקוביץ', בעל שורשים יהודיים במשפחתו, שואף לפתח שיתופי פעולה עם ההיי־טק הישראלי. לקרן "סקולקובו" שהוא מנהל יש כבר ניסיון של פרויקט משותף עם ישראל (מיזם רפואי בשיתוף "הדסה"), והרוסים רוצים עוד. "אנחנו מעוניינים ליצור קשרים עם שותפים ישראליים - אוניברסיטאות, גורמי ממשל, חברות ויזמים בודדים", הוא מצהיר. "צריך לזכור שהשוק הרוסי גדול למדי, ורוסיה יכולה לשמש נקודת כניסה לטכנולוגיות ישראליות שמחפשות שווקים במרחב האירו־אסיאתי. מצד שני, הקרן שלנו מטפחת חברות הזנק רוסיות, וקרנות השקעה ישראליות עשויות למצוא עניין בהן".
האם אתה מעריך שיחסי רוסיה־ישראל ימשיכו להשתפר נוכח המתיחות שנוצרה אחרת הפלת המטוס הרוסי בסוריה וגילויי האנטישמיות שהתקרית הזאת עוררה בחלקים מהחברה הרוסית?
"היחסים הפוליטיים בין המדינות שלנו טובים כל כך, שקשה לראות כיצד אפשר לשפר אותם עוד. רמת האמון ההדדי בין המנהיגים גבוהה במיוחד, והדו־שיח ביניהם נעדר כל פורמליות. צריך רק לשמור על הדברים במצבם הנוכחי. גילויי האנטישמיות הם נחלת אנשים טיפשים, נטולי הערכה עצמית, והם לא מייצגים את העמדה הרוסית.
"כסגן ראש ממשלת רוסיה עמדתי בראש הוועדה הבין־ממשלתית לפיתוח הקשרים בין רוסיה לישראל, ואני גאה שהצלחנו לבטל אשרות לתיירים, הסרנו מכשולים ביורוקרטיים לעסקים, הקלנו בהשקעות הדדיות. את העבודה הזאת צריך להמשיך כי הביורוקרטיה - גם ברוסיה וגם בישראל - עדיין מערימה קשיים על שיתוף פעולה כלכלי. דווקא בעסקים הפוטנציאל הענק כמעט לא נוצל. כעת הזירה פתוחה לאנשי עסקים מרוסיה ומישראל, שצריכים להכיר זה את זה, ליזום פרויקטים ולהרוויח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו