היום יעלה בבתי הקולנוע הסרט "גדולה מהחיים", עיבוד לרב המכר "סופגנית" (Dumplin) של הסופרת ג'ולי מרפי.
"גדולה מהחיים" עוסק בתרבות תחרויות היופי המקומיות בארה"ב. נערה צעירה בעלת עודף משקל, ווילודין המכונה "דאמפלין" (השחקנית העולה דניאל מקדונלד), מחליטה להירשם לתחרות כאקט מחאתי ביחד עם חברתה הטובה אל (השחקנית הישראלית אודיה רש). הצעד מפתיע בעיקר את אחת המארגנות הוותיקות של התחרות וזוכת העבר, אמה של דאמפלין, רוזי (שאותה מגלמת ג'ניפר אניסטון). אניסטון גם נמנית עם מפיקי הסרט העצמאי, שנרכש להפצה על ידי נטפליקס ומוקרן גם בבתי קולנוע.
אחת מכוכבות הסרט היא דווקא מי שלא מופיעה על המסך אלא רק קולה נשמע: דולי פרטון, האלילה של דאמפלין. פרטון אחראית לפסקול הסרט ומבצעת את שיר הנושא "Girl In The Movies" שכתבה ביחד עם לינדה פרי, הסולנית לשעבר של להקת הניינטיז "פור נון בלונדס", ומי שכתבה להיטים כמו "Beautiful" של כריסטינה אגילרה ו־"Get The Party Started" של פינק. השיר של פרטון ופרי מועמד לפרס גלובוס הזהב בטקס הקרוב בקטגוריית השיר המקורי.
מתוך הסרט "גדולה מהחיים"
פרטון, שתחגוג בחודש הבא יום הולדת 73, מנהלת קריירה מוזיקלית כבר יותר מ־50 שנה. באמתחתה 64 אלבומי אולפן, 183 אוספים שונים ותשעה פרסי גראמי. היא הופיעה בשלל ספיישלים בטלוויזיה, ואת הבכורה הקולנועית כשחקנית עשתה ב"9 עד 5" שיצא ב־1980, לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין. פרטון היתה מועמדת לאוסקר על שיר הנושא מהסרט. פעם נוספת היתה מועמדת לאוסקר ב־2005 על שיר הנושא "Travelin’ Thru" מהסרט "טרנסאמריקה" בכיכובה של פליסיטי האפמן. היא שיחקה גם בסרטים "מגנוליות מפלדה" וב"איזו מין שוטרת 2" עם סנדרה בולוק.
בתום הקרנה מקדימה של "גדולה מהחיים", אמרה פרטון כי שמעה לראשונה על הספר מאנשים שסיפרו לה כי היא מככבת בעלילה שלו (כאלילה של גיבורת הספר). "קראתי אותו מתוך סקרנות, כי הרבה אנשים התחילו להסב את תשומת ליבי לכך שאני מככבת בעלילה מבלי ידיעתי", סיפרה. "כעבור כמה שנים קיבלתי טלפון מג'ניפר אניסטון עם בקשה להשתמש בשירים שלי, ואחרי שהסכמתי, היא שאלה אם אהיה מוכנה לכתוב שיר מקורי יחד עם לינדה פרי - ואמרתי שכן. זו היתה הפעם הראשונה שבה חברתי ליוצרת־אישה. כתבנו שישה שירים חדשים לפסקול. הכל התגלגל כמו כדור שלג. מה שכן, סירבתי להצעה לשחק בו, כי הרגשתי שזה כבר יותר מדי אגואיסטי".
לדברי פרטון, היא ממעטת בהופעות משחק כי לרוב היא לא מרגישה שזה בא לה בטבעיות. "כשהתחלתי לשחק בלי ניסיון הנחו אותי להיות עצמי. לכן, עד היום אני מרשה לעצמי לקחת רק תפקידים שאני מרגישה איתם בנוח", אמרה. "ב'מגנוליות מפלדה' גילמתי בעלת סלון יופי, שזה בטח המקצוע שהייתי בוחרת בו אלמלא השירה. ב'9 עד 5' הבנתי על הדרך כיצד לגלם מזכירה. אבל גם הייתי טובה בתור זונה ב'בית הזונות הקטן הטוב ביותר בטקסס'. אחרי הכל, הייתי מועמדת לגלובוס הזהב ב־1982. כנראה זה תפקיד שעשיתי לא רע", היא צוחקת, "אני לא קופצת גבוה מדי. אני ממילא בחורה די נמוכה".