מיכל אנסקי אמרה בשבוע שעבר בריאיון לגלי צה"ל כי במסגרת תפקידה כשופטת בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף", היא טועמת גם מאכלים לא כשרים הכוללים בשר וחלב למרות היותה שומרת כשרות. כשהמראיינים ירון דקל ועמית סגל תהו על המצב הזה היא ענתה כי "דיברו איתי רבנים. אני יכולה להכניס לפה ולא לבלוע".
דבריה עוררו שיח לא קטן בשאלה האם אכן הדבר מותר או אסור על פי ההלכה, וקיבלנו פניות רבות בשאלה זו. האם אכן מותר על פי ההלכה לטעום מאכל לא כשר ואז לירוק אותו החוצה?
לצורך הבדיקה פנינו לרב מוכר במיוחד בתחום הכשרות, שביקש להישאר בעילום שם בשל הרגישות. הוא הבהיר כי אינו רוצה לתקוף את אנסקי, אולם חשוב לו להסביר מדוע הדבר אסור. "שמעתי את הדברים. אני לא רוצה להתייחס לדבריה של אנסקי עצמה ולא לתקוף אותה אישית, זה לא לעניין. אבל עדיין אין כזו שום הקלה בהלכה.
"יש דיון במסכת ברכות האם בצום מותר לאדם לטעום מאכל כשר ואז לירוק אותו בלי לבלוע. אבל שם זה מאכל כשר ולא מאכל של בשר וחלב. כלומר אני לא רואה שום דרך להתיר בכלל דבר כזה, לפחות לא שמעתי על היתר כזה", הסביר הרב והפנה אותנו לתשובה מפורטת שנתן בנושא הרב יהודה עמיחי, ראש מכון התורה והארץ.
הרב עמיחי נשאל על ידי אגרונומים, שעושים מחקרים על פירות חדשים, את השאלה הבאה: "אנו חוקרים המפתחים זני פירות חדשים, האם אנו יכולים לטעום פירות ערלה (האסורים מהתורה א.ג.) כדי לדעת את טעם הפירות בכדי לדעת האם כדאי להמשיך בפתוח זנים אלו?".
בתשובתו לשאלה אומר הרב עמיחי כי פירות ערלה אסורים באכילה והנאה, כלומר ליהנות גם מהטעם שלהם. הוא גם מציין בהמשך כי "מסקנת הפרי מגדים היא שבאיסורי הנאה (כולל איסור בשר וחלב א.ג.) אפילו כל שהוא אסור בהנאה מכיוון שהפסוקים מהם אנו לומדים על אסורי הנאה משמעותם שכל כמות אסורה בהנאה".
הרב עמיחי מתייחס ישירות לטעימה ופליטה וכותב כי "בתערובת של חלב בבשר אומרת הגמרא (חולין צז ע"א) שנותנים לקפילא ארמאי (= טבח גוי) שיטעם ויאמר האם טעם החלב מורגש בתערובת או לא. מכאן שאין לתת ליהודי לטעום את התערובת למרות שאיננו מתכוון להנות מהתבשיל, שהרי לא התירו ליהודי לטעום רק תערובת של היתר בהיתר (תרומה וחולין), אבל באיסור צריך לקחת גוי".
בסיכום הדברים ביחס לערלה כותב הרב כי ברור שבאיסור תורה, למשל כמו בשר וחלב אסור לטעום ולפלוט מחשש בליעה, אבל טעימה עם הלשון היא שונה ולכן הוא מסכם כי "נראה שחוקר הרוצה לבדוק את פירות הערלה אסור לו לטעום את פירות הערלה, אולם אם צריך לעבודתו, ינהג לפי הסדר דלהלן: ינסה לבדוק במעבדה את ערכי הסוכר ורמת החמיצות שבפרי, יבקש מנכרי שיבדוק זאת.. כשאין אפשרות אחרת יכול לגעת בלשונו ויטעם, אבל ישתדל לא להכניס לפיו ולפלוט. אם נכנס לפיו יפלוט מיד". במילא יוצא שבמקרה הכי גרוע ניתן אולי לחוקר לגעת עם הלשון אבל ממש לא לטעום".
בהקשר לכך מציין הרב עימו שוחחנו, שבגלל כבודה של אנסקי לא הזדהה, מציין כי "בסיכום הדברים אני ממש לא רואה מי שיתיר לה כאן מהלך שכזה".