"אלמנות", ארה"ב 2018
אחרי ששלושת סרטיו הראשונים ("רעב", "בושה", "12 שנים של עבדות") הפכו אותו ליקיר המבקרים, הבמאי האנגלי סטיב מקווין חובר לתסריטאית גיליאן פלין ("נעלמת") וחותך למיינסטרים עם "אלמנות" - מותחן פשע פמיניסטי, פוליטי וברוטאלי שמבוסס על מיני־סדרה בריטית נשכחת משנות ה־80.
אמנם לא מדובר בסרט מושלם, אך מכיוון שבמקווין עסקינן, התוצאה הרבה יותר מקורית, זועמת ומורכבת מזו שאנו רגילים לקבל בסרטי ז'אנר דומים כמו "אושן 8" או "מהיר ועצבני 7", לדוגמה, וגם הרבה יותר מרגשת, מספקת ומשמעותית מהם.
במרכז העלילה ניצבות ורוניקה (ויולה דיוויס), לינדה (מישל רודריגז), אליס (אליזבת דביקי) ואמנדה (קארי קון) - ארבע נשים (להלן "האלמנות") שמאבדות את בעליהן העבריינים בשוד שאפתני שאינו עולה יפה, ושמוצאות את עצמן חייבות כמה מיליוני דולרים לפושעים המסוכנים שאותם שדדו הבעלים.
לאחר שוורוניקה שמה את ידיה על מחברת סודית של בעלה המנוח (ליאם ניסן), שבתוכה מצויים כל הפרטים הדרושים לביצוע השוד הבא, היא מחליטה לגייס את יתר האלמנות ולהוציא את המזימה אל הפועל. מיותר לציין שלא הכל הולך לפי התוכנית.
מצד אחד, מקווין ופלין דוחסים אל תוך סרטם הרבה יותר ממה שהמתכון דורש. יש כאן סצנות של פוליטיקה מקומית מושחתת (שמזכירות את סרטיו של סידני לומט), סצנות שמדגישות את הקשיים הסוציו־אקונומיים של הגיבורים השונים, סצנות ששמות דגש על אלימות משטרתית ועוד. אך מצד שני, כמעט אין כאן סצנות שהייתם מצפים למצוא בסרט מסוג זה. במקום המונטאז' הקבוע שבו הגיבורים נצפים "מתאמנים" לקראת ביצוע השוד, למשל, הצופים מקבלים כאן סצנה שבה ארבע הנשים סוחבות תיקים מלאי אדמה על הגב, כדי להבין עד כמה כבד הכסף שהן הולכות לשדוד.
כל אלה, יחד עם סצנת הפתיחה המחשמלת, הכתיבה המושחזת והקומפקטית, זוויות הצילום יוצאות הדופן וצוות השחקנים החלומי (שכולל גם את קולין פארל, רוברט דובאל, סינתיה אריבו, דניאל קאלויה, בריאן טיירי הנרי, ג'ון ברנתאל וג'קי וויבר), אחראים לכך ש"אלמנות" אינו משעמם או צפוי לרגע.
חלק מהתפניות של התסריט אולי אינן זוכות לטיפול האופטימלי, אך העובדה שהגיבורות שלנו מתגלות כדמויות עמוקות, מעוררות הזדהות ובעלות נשמה - מקטינה את הנזק הפוטנציאלי ומסייעת לסרט להגיע ליעד המבוקש. אם מקווין ופלין ביקשו לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה, אפשר להכתיר את הניסיון שלהם כהצלחה. לראיה, הסרט שלהם אינו מתקשה להיות מותחן הפשע המסחרי הטוב של השנה.
ציון: 8