"נשארנו עם פצע פתוח"

ארנונה, תחבורה ציבורית, שיפור פני העיר או הרכבת הקואליציה לא היו בין המחשבות הראשונות שעלו בראשו של ראש העיר הנבחר ברמת גן, כרמל שאמה הכהן, בעת שנכנס אתמול לראשונה ללשכתו החדשה. הכיוון היה דווקא נוסטלגי. 

"כשהייתי תינוק אמא הגיעה איתי לפגישה אצל ראש העיר דאז, ד"ר ישראל פלד, במסגרת מחאת דיור של זוגות צעירים", הוא נזכר, "לא היו אז משטחי החתלה בכל מקום, אז אמא היתה יצירתית ואלתרה. היום, 45 שנים אחרי שהיא חיתלה אותי פה, אני חוזר בדיוק לאותו המקום כדי לשבת על כיסא ראש העיר". 

המשרד עצמו עוד עמוס בחפצים של ראש העיר היוצא ומי שהפסיד לשאמה הכהן בסיבוב השני השבוע, ישראל זינגר. על פי התקנון היבש, יש לזינגר שלושה שבועות לארוז את חפציו ולהעביר חפיפה מסודרת ליורשו, אך אם לשפוט לפי המציאות, ספק אם זה יקרה. מערכת הבחירות ברמת גן היתה מהמכוערות שידעו המערכות המוניציפליות במדינה. 

גם בבוקר שאחרי הניצחון, כששאמה הכהן כבר יודע שהקרב מאחוריו, הטראומה שלו והאמוציות מול זינגר מורגשות היטב: "הנה, זה אס.אם.אס עם ברכה שקיבלתי מזינגר אתמול בחצות, אבל אני לא מוכן לענות לו. קודם שיגיע אל המשפחה שלי ויתנצל על כל מה שהם עברו בגללו. אם יתנצל, אני מוכן להתקשר אליו ואפילו לשבת איתו, בשמחה רבה". 

ודוגמאות לא חסרות. זה היה באחד מימי שישי בבוקר, בחודש שעבר, כאשר שאמה הכהן קיבל הודעה מבנו יונתן (16). "אני לא מוכן להיכנס לבית הספר ואני רוצה ללכת לתמוך בסבא", כתב הבן. אל ההודעה צירף הבן שלט חוצות מקמפיין הבחירות של ראש העיר המכהן, כשמתחת לדמותו של זינגר מופיעה בשחור, לבן ואדום תמונת אביו של שאמה הכהן ולצידה נכתב "אומרים לא למשפחת שאמה". 

"כל המשפחה שלי הזדעזעה מהמהלך הזה", הוא מספר, "זינגר בחר להציג את דמותו של אבי כדי להקרין אווירה של משפחת פשע. זו היתה תקיפה אישית וגזענית נגד משפחתי. אבא שלי לא נראה בדיוק כמו שבדי וההצגה שלו כראש משפחת פשע היתה פשוט גועל נפש. ועדת הבחירות אמנם קנסה את זינגר ודרשה ממנו להסיר את השילוט הפוגעני, אך הפגיעה לא עוזבת אותנו עד היום. הייתי צריך להרגיע את כל ילדי המשפחה הקרובה והמורחבת שפחדו ללכת לבתי הספר ולהסתובב ברחובות בגלל המהלך הזה". 

"גררתי אותם איתי"

המוטיב המשפחתי בולט לאורך כל הראיון עם שאמה הכהן. למרות שבעברו היה ח"כ מטעם הליכוד ובשנים האחרונות היה שגריר ישראל ל־OECD ולאונסק"ו, הבחירות המקומיות ערערו לראשונה את שלוות משפחתו, שכבר רגילה לחיים הציבוריים. 

אף על פי שראשות העיר תמיד היתה חלום עבורו, משפחתו של שאמה הכהן לא היתה מוכנה בכלל לשמוע על האפשרות שיתמודד שוב, לאור הניסיון הכושל בקמפיין הקודם, לפני חמש שנים. "הבן הבכור שלי, פיני (22), הוא ילד שמעולם לא העז להתחצף אלי, עד ששמע שאני מתלבט אם להתמודד", הוא מספר, "באותו הרגע הוא נעמד מולי לעיני כל המשפחה והודיע לי, 'אבא - אני אתנדב במטה של זינגר, אפנה לתקשורת ואומר שאתה עושה למשפחה שלך דבר נוראי, אני אעבור אחד־אחד בציבור ואבקש שלא יצביעו בעבורך'. כאב לי לשמוע את זה, אבל הבנתי אותו. פיני וכל המשפחה עברו תופת".

גם רעייתו ורד, שהולכת אחריו בכל תפקיד ולכל מקום, החליטה שהתמודדות חוזרת לראשות העיר לא באה בחשבון. "כשחברים היו מעלים את האופציה הזאת, אפילו לאשתי המלאכית היה יוצאת אש מהעיניים. היא אמרה שזו החלטה שתלך נגד המשפחה והיא מבקשת שלא לשוב ולהתדיין בנושא. היחיד שלא יצר מהומה בעניין היה בני אייל (21), שהבטיח לתמוך בכל מה שאחליט. מצד שני, יכול להיות שהוא בכלל אמר את זה כדי להתריס נגד אחיו הגדול", הוא צוחק. 

"בחרו בצדק ובשינוי"

ביום רביעי השבוע, כשבתו מיה בת ה־8 התעוררה בבוקר, היא שאלה את אבא שאלה אחת - "נבחרת?". שאמה הכהן בישר לה שנבחר ומייד אחר כך הבהיר לה - מעכשיו את צריכה להתנהל בהתאם בבית הספר, כי את הבת של ראש העיר וצריכה לכבד את המעמד. "אני כל הזמן מנסה לחשוב איך הילדים מרגישים ולרכך להם את הדברים שהמציאות זורקת עליהם", הוא אומר, "אני זה שגררתי אותם איתי לתוך החלומות שלי והם אלו שצריכים לשלם מחיר, אך גם להתנהל בהתאם כשמגיעה ההצלחה". 

ראש העיר היוצא, ישראל זינגר // צילום: קוקו

שאמה הכהן נהנה מאור הזרקורים שתושבי רמת גן מעניקים לו והעניקו לו בדרך לניצחון. עוד לחיצת יד, עוד סלפי, רואים עליו שהוא אוהב את החום. בכל זאת, הוא רגיל לכך מהבית. את שם משפחתו הכהן הוסיף בהיותו חבר כנסת, מה שגרם ללא מעט בלבולים לגבי עדתו: "כל הזמן חשבו שאני דרוזי או ערבי. אני יהודי - ואולי צריך להבהיר אחת ולתמיד את העניין הזה". כשאני מבקשת לברר איתו מה בעצם מוצאו, הוא משיב: "חצי עיראקי, רבע סורי ורבע טורקי". 

הוא האח הבכור מבין שבעה אחים, ודוד ל־14 אחיינים. בכל שישי ושבת הוא פוגש את כל חברי המשפחה בבית ההורים ברמת אפעל שבעיר, אוכלים יחד קובה וסביח, במפגשים שפתוחים גם לחברים. "את יודעת שזינגר, עוד כשהיה חבר מועצה, היה אצלנו באירוחים האלה מאות פעמים?" הוא מגלה, "אמא שלי הגישה לו קובה ואבא שלי סובב לו את הכפית בתוך התה. אז אחר כך לבוא ולצאת נגד המשפחה שלי ככה בשביל לנצח? לא סתם המשפחה נשארה עם פצע פתוח מההתנהלות שלו". 

למרות הכעסים שהצטברו, שאמה הכהן מתמסר לאושר הגדול ולסיפוק שבניצחון, כשהצליח לסחוף אחריו את תושבי רמת גן. "התושבים בחרו בצדק ובחרו בשינוי", הוא אומר, "הצעירים של העיר עזרו מאוד לדחוף אותנו קדימה וגם החבירה לליעד אילני, שהגיע למקום השלישי במרוץ לראשות העיר, תרמה לי המון ואני מודה לו מכל ליבי". 

עבור שאמה הכהן, רגע אחד בכל מסע הבחירות הזה היה הרבה יותר עוצמתי משאר רגעי השבירה של המשפחה - וזה היה רגע האיחוי שלה. "כשהגעתי לכיכר 'כופר היישוב' לחגיגות המקסימות של התושבים, הבנים שלי הגיעו קצת לפני. הם בכלל לא שמו לב שאני שם, וראיתי אותם רצים במהירות אל תוך ההמון בידיים מונפות לניצחון וקוראים בשמחה. 

"זה היה הרגע שבו הבנתי סופית שהגשמתי את החלום שלי להיות ראש העיר. ולא פחות חשוב מכך - זה גם היה הרגע שבו הבנתי שהניצחון איחה סופית את השבר המשפחתי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו