מאת עו”ד אורלי זפרני לביא
במרץ 2009 הורשעה הרופאה המרדימה ד”ר סבטלנה רוסו בהריגת הילדה נטע לי בורוסקי בת ה -4 במהלך ניתוח לתיקון פזילה בעיניים. לאחר שהחלה הרופאה להזרים לגופה של נטע לי גז מרדים מסוג אלוטן, היה עליה להפחית את ריכוז הגז, שכן ריכוז גבוה למשך יותר מדקות בודדות מביא לדיכוי שריר הלב, לדום לב ולמוות, אבל למרבה הזוועה הרופאה נרדמה. גופה של הילדה נטע לי הולעט בסם המסוכן במינון קטלני, והיא שקעה לתוך תרדמת שממנה לא התעוררה. שופט בית המשפט המחוזי, צבי גורפינקל, קבע שכל הנתונים הצביעו על אדישות מצידה של הרופאה המרדימה, וכן שהיא נהגה בקלות דעת תוך נטילת סיכון בלתי סביר.
לא כל המקרים הם כאלה.
לא תמיד המחדל (או המעשה) כל כך מובהק. יש הרבה שטחים אפורים, לא מעט שאלות וקונפליקט אחד ידוע המתורגם לחשש מפני רפואה מתגוננת.
רשלנות רפואית נחשבת כיום לאחת הסוגיות הבוערות בתחום המשפטים, לא רק מפני מורכבות התביעות הללו אלא גם ובעיקר נוכח הקונפליקט האתי והדיסונאנס הנצחי בין זכות החולה לטיפול ראוי, ובין סוגיית הרפואה המתגוננת.
באשר לזכות החולה לטיפול ראוי – דומה שאין צורך להכביר במילים. על הרופאים מוטלת חובת זהירות מוגברת והם חבים באחריות שאין לה אח ורע בפרופסיות אחרות, כאשר מטרת העל היא כמובן בריאות המטופל וחתירה לכך שזו תושג תוך שמירה על האוטונומיה.
באשר לרפואה מתגוננת - הרי שהדברים מורכבים, בעיקר משום שרפואה מתגוננת היא תוצר הרשלנות הרפואית מחד, אך בה בעת ובאופן אקוויוולנטי ובלתי נמנע היא גם הגורם לשעתוק הרשלנות והנצחתה מאידך. נקיטת רפואה מתגוננת פירושה קבלת החלטות רפואיות על בסיס שיקולים שאינם מקצועיים בלבד אלא נגועים באסטרטגיה מובהקת הנובעת מניסיון לצמצם את מס’ התביעות כנגד הרופאים.
והרי המעגל המכושף: כל החלטה רפואית שאיננה תוצר של שיקולים מקצועיים גרידא - היא החלטה פוליטית במובן מסוים וככזו היא איננה מיטיבה עם המטופל בלשון המעטה, ולמעשה מזיקה לו באופן ממשי במרבית המקרים, כפי שהללו יידונו להלן.
לפנייה ישירה אל עו”ד אורלי זפרני לביא לחץ/י כאן
מחקר מהעשור האחרון אשר הוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, חשף את היקפה האדיר של הרפואה המתגוננת. המחקר מאשש תמונת מצב עגומה ובלתי נשלטת: מס’ התביעות ברשלנות רפואית הולך וגדל. כתוצאה מכך נוקטים הרופאים רפואה מתגוננת ופועלים מתוך פחד מתביעות ולא על בסיס אבחנה קלינית שאמורה להיות חפה משיקולים זרים. פעולות הרופאים הנגועות בשיקולי אסטרטגיה פוגעות במטופלים ומזיקות להם - וחוזר חלילה: המטופלים נאלצים להגיש תביעות ברשלנות רפואית. נשמע מופרך? ככה בדיוק זה קורה:
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי שלושה מכל חמישה רופאים פועלים מתוך חשש שיתבעו אותם, ולמעשה מיישמים רפואה מתגוננת. הביטויים לכך הם רבים, וחשוב להכיר אותם כדי להבין את המנגנון המעגלי שבבסיסו הרפואה המתגוננת מהווה סיבה ומסובב גם יחד.
ואלו הם על קצה המזלג: רופאים מעידים על עצמם שהם מפנים לבדיקות CT רק משום שהם חוששים להיתבע במידה ולא יעשו זאת, ובכך למעשה חושפים את המטופל לקרינה מסוכנת ומסרטנת אף על פי שאין הצדקה קלינית לבדיקה; עקב איומים מצד המטופלים בתביעות רופאים רבים מאשפזים מטופלים גם ללא צורך של ממש ובכך למעשה מגבירים הרופאים את הסיכוי והסיכון של המטופלים לחלות ולהידבק בשלל וירוסים קטלניים זיהומיים או ויראליים בשטח בית החולים; רופאים מפנים לבדיקות דם ומעבדה גם ללא התוויה רפואית ברורה כדי להגן על עצמם מתביעות - ובכך נכפה על המטופל סחרור של בדיקות נוספות, לחץ נפשי ומתח אדיר מבלי שזה היה נחוץ מלכתחילה; רופאים מודים שגם אם הם נתקלים בטעות/מחדל/טיפול שגוי שכבר ניתן - הם לא מדווחים מהפחד שהם או עמיתיהם ייתבעו בשל כך; רופאים מבצעים צנתורים מיותרים ואף ביופסיות פולשניות הנחשבות לבדיקות קשות, גם מבלי שיש צורך אובייקטיבי בהן; ומאותו רציונאל - רק מהקצה האחר שלו - רופאים נמנעים מטיפולים מורכבים גם כאשר הללו חיוניים לחולה רק מהחשש להסתבך ולהיתבע.
אם לנסח זאת באופן תמציתי, הרי שהפחד של הרופאים מתביעות משבש את שיקול דעתם המקצועי והם מעניקים טיפול שמטרתו להגן על עצמם מפני תביעות גם במחיר בריאותו של המטופל. ואכן, לרפואה המתגוננת השלכות מרחיקות לכת והרות אסון בכל כך הרבה מובנים. לא זו בלבד שמדובר בנטל כלכלי אדיר של מיליארדי שקלים - אשר בסופו של דבר האזרח משלם המיסים הוא זה שנושא בעולו, אלא גם ובעיקר נפגעת באופן אנוש זכות החולה לטיפול ראוי, מקצועי וחף מכל שיקול זר.
המקרה המחריד של נטע לי בורוסקי בת ה – 4 איננו שטח אפור. הוא מהווה דגל אדום, מצדיק תביעה ללא צל של ספק, ונחשב לרשלנות רפואית מובהקת ואחת מהקשות שהיו כאן. אך כפי שציינתי בראשית הדברים - לא כל המקרים הם כאלה. ישנם מקרים שבהם האשם לא כה מובהק, והנזק שבהפניית אצבע מאשימה כלפי הרופאים עלול לעלות על התועלת שבתביעתם, בעיקר משום כך שזה מעודד, מאיץ ומרחיב את ביטויי הרפואה המתגוננת ובעצם כך פוגע במטופל, כמו תמיד, בסופו של דבר.
הכותבת עו”ד אורלי זפרני לביא, עוסקת בתחום הנזיקין ובבעלותה משרד המתמחה בתביעות נזקי גוף. משרד עו”ד זפרני לביא מייצג תובעים בלבד ומנהל תביעות מראשיתן ועד קבלת הפיצוי. ניתן לפנות לפגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות. זפרני לביא, משרד עו”ד, מנחם בגין 7, ר”ג, 050-6426777, 03-9490959 הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו