היום (שלישי) תגיע המערכת הפוליטית האמריקנית לפרשת דרכים דרמטית. זאת כשיתקיימו הבחירות ל־35 מושבים בסנאט (מתוך 100), ול־435 המושבים בבית הנבחרים.
בקונגרס הנוכחי נהנית המפלגה הרפובליקנית מרוב בשני הבתים, אך לפי כמעט כל ההערכות, צפוי מהפך בבית הנבחרים (וייתכן שגם בסנאט). אם יתחולל, יהיה מהפך זה המשכו של דפוס קבוע בפוליטיקה האמריקנית שישקף את שאיפת "העם הבוחר" ליצור איזון, ולו יחסי, בחלוקת העוצמה, וכך למנוע את ריכוזה המוחלט בידי מפלגה אחת למשך פרק זמן ממושך.
עם זאת, באקלים הפוליטי והחברתי הנוכחי, הרווי מתח ועוינות אידיאולוגית חריפה, לתמורה במקבילית הכוחות בגבעת הקפיטול תהיה משמעות עמוקה יותר מבעבר. הרוב הרפובליקני (הדחוק) בסנאט עתיד, ככל הנראה, להישמר ואולי אפילו לצמוח עוד יותר בעקבות ההכרעה בקלפי; אך התרחיש המסתמן, שלפיו המפלגה הדמוקרטית תזכה בתוספת של לפחות 23 מושבים בבית הנבחרים, וכך תהפוך לסיעת הרוב - מעלה אפשרות של הסלמת השסע והקיטוב המפלגתי והחברתי, עד כדי יצירתם של "פקקי תנועה" מתמשכים במסלול החקיקה.
הקו נטול הפשרות
ערב ההכרעה ניצב הבית הלבן בפני דילמה לא פשוטה. מצד אחד, כדי לנסות לשמר את הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, היה עליו לאמץ אסטרטגיה מפייסת ומאחדת, שתדגיש את המכנה המשותף שבין קבוצות אתניות שונות. זאת, משום שחלק הארי של מחוזות הבחירה, שבהם הסתמן מלכתחילה יתרון לדמוקרטים, נמצא באזורים פרבריים, אמידים ומשכילים. באזורים אלה רוב המצביעים מחזיקים בעמדות מתונות מובהקות. מצד שני, כדי לזכות ברוב המרוצים לסנאט שבהם יש למחנה הרפובליקני סיכוי ממשי לנצח - וכך להבטיח את המשך שליטתו בבית - התבקשה אסטרטגיה מנוגדת לחלוטין. מאחר שרוב ההתמודדויות הללו מתקיימות במדינות "אדומות" למהדרין (דוגמת צפון דקוטה, מונטנה, מיזורי ואינדיאנה), שבהן הסנאטורים הדמוקרטים המכהנים חייבים לאמץ עמדות שמרניות מובהקות כדי שיהיה להם סיכוי לשרוד, התחייב גיבושו של קו חסר פשרות מצד הנשיא במאמץ לסייע למתמודדים הרפובליקנים. לנוכח סתירה זו, החליט טראמפ להשלים בפועל עם מהפך דמוקרטי בבית הנבחרים, וזאת בתמורה להגדלת סיכוייו לשמור על הרוב הרפובליקני הקיים בסנאט (שבין השאר, שולט באופן בלעדי במינוי שופטי העליון). התוצאה הישירה מהכרעה זו היתה הקצנה ברטוריקה הלעומתית מבית היוצר של הבית הלבן.
התבטאויותיו הבוטות של טראמפ בסוגיית ההגירה הבלתי חוקית ממרכז אמריקה; האיום בשלילת אזרחות לבני מהגרים בלתי חוקיים; המתקפות על התקשורת; והשאיפה לממש חזון "לאומני" - כל אלה הם רק חלק מקווי האפיון של אסטרטגיה זו, שמטרתה היתה ברורה: לגייס ולהלהיב את הבסיס הרפובליקני של "שומרי החומה והמגדל", וכך להבטיח שהמפלגה הרפובליקנית תמשיך להיות מפלגת הרוב בסנאט.
ואולם אם תסריט זה יתממש, והניצחון הרפובליקני יושג בסנאט במחיר אובדן השליטה בבית הנבחרים, אז ייאלץ הנשיא ה־45 לסטות מקו טהרני זה ולאמץ גישה פרגמטית יותר, שתבטיח פשרות עם הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים. האלטרנטיבה לכך תהיה דו־קרב בצהרי היום בין כותלי הקונגרס, העלול לשבש את תהליך החקיקה ולהעמיד בסימן שאלה את יכולת המשילות של טראמפ בשנתיים הקרובות. העתיד הקרוב יוכיח לאן מועדות פניו של הבית הלבן.