השנה הגדולה של שגיא מוקי, שהתחילה עם מדליית ארד בגרנד פרי בודפשט, ובזכייה באליפות אירופה שנערכה בקיץ בת״א, היתה בסך הכל הקצפת, שחיכתה לדובדבן שנקרא אבו דאבי.
הגרנד סלאם הטעון פוליטית בגלל הנוכחות הישראלית וסירובי העבר לאפשר כניסת ספורטאים ישראלים, או לאשר את הופעותיהם תחת דגל ישראל - קיבל הפעם תפנית, שבסופו של יום מוצלח במיוחד של מוקי בקרבות הג׳ודו במשקל עד 81 ק״ג, הוא זכה במדליית הזהב, בעמידה על הפודיום העליון ובהשמעת ההמנון, לראשונה בתחרות ספורט באיחוד האמירויות.
הסטטיסטיקה מלמדת שעל כל אישה אחת באבו דאבי, יש שלושה גברים, ככה ששרת הספורט מירי רגב זכתה לבולטות מיוחדת באולם. להבדיל מלימור לבנת שקפצה על הפודיום כדי לחבק את גל פרידמן באולימפיאדת אתונה 2004, מירי נשארה על הקרקע וקיבלה מיו״ר איגוד הג׳ודו הבינלאומי, מריוס ויזר, סוג של ידיד המחלקה, את הכבוד להעניק לזוכים את המדליה, ובראשם מוקי. כשהושמעה "התקווה", מירי לא ראתה בעיניים. מהדמעות.
הקרב על הזהב היה טריקי, ולמרות הפסיביות של יריבו הבלגי, מתיאס קאסה, שהיה אלוף העולם לג׳וניור בשנה שעברה, הסתבך מוקי באזהרה, ובעבירה שנייה על פסיביות, רחוק עבירה אחת מהפסד לבלגי. הזמן אזל והשניים נכנסו להכרעה בניקוד זהב. הבלגי שידר בעיניים חוסר ביטחון, ואחרי תשע שניות הטיל אותו מוקי לקרקע, משל היה שק תפוחי אדמה. יציעי הזירה באבו דאבי לא מזכירים את היציע המזרחי בטדי, אלא דווקא את בית מרקחת טבצ׳ניק במרכז ת״א, אבל מוקי נפל על צווארו של האייקון, אורן סמדג׳ה, מאמנו מגיל 4. היה לו ממי ללמוד.
יש כאלה שיצקצקו, ויגידו שהגרנד סלאם הזה הוא לא סיפור גדול, שגדולי המתחרים של מוקי, נשארו ביפן וקוריאה, אבל מדובר בשטויות. סמדג׳ה ולפניו ביום אחד יעל ארד, ואחריהם אריק זאבי, ירדן ג׳רבי ואורי ששון, השיגו 5 מ־9 המדליות האולימפיות של ישראל, ואיפשרו לבנות פה מסורת ואימפריה שמגדלת אלפי ג׳ודוקות צעירים בכל הארץ. אמא ישראלית שצריכה לשלוח את הבן שלה לכדורגל או לג׳ודו - יודעת לא מהיום, שזה או אבו עלי, או אבו דאבי.
עד לזהב פגש מוקי מונטנגרי, אמריקני וקזחי, ובחצי הגמר פגש את פרנק דה ויט שזכה בזהב בשנה שעברה, והשלים איפון רביעי ביום הזה.
מה שכן, הפסדנו גמר ישראל־איראני, כשסעיד מולאי הפייבוריט, הבין מול מי הוא עלול להיפגש, ולפי יודעי דבר גילה כישורי משחק של בוגר בית ספר יורם לוינשטיין, כדי לצלוע אל האופק. הפסד שלו, ניצחון שלנו.
