1. אלו היו החגים האחרונים, ככל הנראה, שבהם נטפליקס ושירותי הסטרימינג היו עדיין משהו ליודעי ח"ן, שההורים או הדור המבוגר עוד לא משתמשים בו. מהשנה הבאה, גם מעט הצופים שעוד לא שמעו או לא התחברו לשירותים הללו "כי זה מסובך" כבר יהיו במקום אחר לגמרי, כי הנגישות תהיה רבה יותר. אלו חדשות מדאיגות כמובן לערוצים המרכזיים, אבל עוד יותר ל-HOT ול-.yes המחשבה שבחגים אנשים לא צופים בטלוויזיה כי הם מחוץ לבית או מחוץ למדינה, כבר לא רלוונטית במדינה של שמונה מיליון אנשים.
השחקנית החדשה במגרש, שהגיע הזמן לקחת בחשבון. נטפליקס // צילום: יח"צ
2. ואיך אנחנו נגלה אם זה נכון? בשבת הקרובה חצי גמר ה"נינג'ה" הישראלי ישבור את שיאי הרייטינג של התכנית עצמה ואולי אפילו יהפוך לאחד משלושת המשדרים המצליחים ביותר מאז הפיצול ולשנת 2018בכלל עבור קשת. שטיפת מוח של שידורים חוזרים כזו לא נראתה במחוזותינו שנים. גיבורי הנינג'ה למיניהם הצליחו לצבור לעצמם עוד ועוד מעריצים ילדים עד גיל 10 והתמקמו בעולמם התרבותי על התפר שבין סטפן ל"פוקימון". זה היה הדבר היחיד לראות בזכיינית, וזה הצליח לשמור על שיח גם תוך כדי שידורים חוזרים שבשלב מסוים איבדתי את הספירה שלהם.
יש גבול לכל תעלול, אפילו אם הוא של נינג'ה // צילום: מתוך התכנית
3. אלו גם היו החגים האחרונים של שלושה ערוצים מסחריים פעילים בישראל. האיחוד, למרות הביורוקרטיה המעיקה, יגיע גם יגיע. רשת וערוץ עשר ייצאו לדרך כערוץ מאוחד כשברקע הניסיון לייצר גם גוף חדשותי ראוי עם מה שנשאר. וגם ערוץ שיודע, בצוותא עם "דה וויס" ושאר ירקות שיש מצב שהתקלקלו קצת במקרר, לתת פייט לקשת, שאמנם ספגה מכות אבל הצליחה להישאר על הרגליים. האם אנחנו הצופים עומדים להרוויח מכך משהו? שאלה מצוינת.
ייתנו פייט לקשת? תמר איש שלום // צילום: ענבל מרמרי
4. החדשות היו הדבר המרכזי בחגים האלה, אלו שקשורות אלינו הישראלים וגם אלו שלא. הדרמה המשפטית באמריקה סביב מינוי השופט ברט קוואנו ריתקה צופים מעבר לים. האמריקניות הזו יודעת להעביר שידור טלוויזיוני שיש בו את כל האלמנטים שהופכים את הטלוויזיה האמריקנית למוצלחת כל כך: דרמה, דמעות וריאליטי, והכל בשידור חי בכל כך הרבה ערוצים ופרשנויות אינסוף. פתאום בארוחות החג הבלתי נגמרות בסוכה כולם גילו בקיאות מרשימה בחוקה האמריקנית ובשיטת העבודה של הסנאט.
ככה עושים טלוויזיה. קוואנו // צילום: AFP
5. עד כמה נואש היה החיפוש של חברות החדשות המקומיות אחר סיפורים, יכולנו לראות בכל יום. הרבה תוכן שיווקי, שידורים חוזרים של "הכתבות הגדולות" של השנה החולפת, מי שישמע כאילו חילקו פה פוליצרים בלי סוף למגזיני סוף השבוע בערוצים השונים ובעיקר התעסקות חסרת פרופורציות בסערה הזוטא בכרתים. מה לא ראינו שם: משפחות של ישראלים שהודיעו שהן לא מפחדות לצאת לכרתים, אחר כך קיבלנו דיווח של תיירת ישראלית מהאי המקסים שדיווחה באופן די אמיץ בין הפסקת אוזו אחת לשנייה שהיא לא חוששת לרגע מהסופה האיומה "זורבה". ובסוף מה קיבלנו? סופה ענקית ונוראה באינדונזיה שמימשה את החוק הבלתי כתוב ההוא בתקשורת: שמוות של מערבי אחד שווה יותר ממותם של 300 תושבי עולם השלישי. זה היה נכון לפני מאה שנה בתקשורת העולמית ונכון גם לימינו אנו. ו"זורבה"? היא פגעה בים ודילגה על כרתים. לבופה הכל כלול, שלום.
אינדונזיה פחות מעניינת // צילום: AP
• בקרוב בקשת 12: ריאליטי בלי הפסקה
• האם זו הסיבה שנטע זכתה באירוויזיון?
• תביעה: "ביונסה עוסקת בכישוף אפל"
• נינט ויוסי מזרחי חוזרים לשנות התשעים
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום