המחזאי האמריקני־יהודי ניל סיימון, מי שחתום על מחזות עטורי שבחים כמו "הזוג המוזר" ו"אבודים ביונקרס" - ונחשב לאחד מגדולי המחזאים האמריקנים - הלך לעולמו אתמול בגיל 91.
סיימון נפטר בבית חולים במנהטן בשל סיבוכים מדלקת ריאות. בשנים האחרונות לחייו סבל ממחלת האלצהיימר, זאת לאחר שב־2004 כבר עבר השתלת כליה שאותה תרם לו חברו הטוב ואיש יחסי הציבור הצמוד שלו לאורך השנים.
מרווין ניל סיימון נולד ב־4 ביולי 1927 למשפחה יהודית־אמריקנית ברובע הברונקס בניו יורק. משפחתו היתה בקשיים כלכלים בשנות השפל הגדול שהיכה בארה"ב ב־1929. "ידעתי שמוטב לי לדאוג לעצמי, וזה הפך אותי לאדם חזק ועצמאי", סיפר בראיונות לתקשורת על ילדותו, "הפכתי לכותב קומי כדי להחביא זיכרונות כואבים מילדותי וכדי להצחיק עד שהכאב יישכח".
לאחר שסיים תיכון סופח לבסיס חיל האוויר האמריקני, שם היה עורך הספורט בביטאון החיל וגם החל לכתוב מערכונים לרדיו ביחד עם אחיו. בהמשך הם גויסו ככותבים לתוכנית הטלוויזיה "Your Shows of Shows" בתחילת שנות ה־50 - פלטפורמה שהזניקה קריירות של קומיקאים כמו מל ברוקס, קרל ריינר ו־וודי אלן
לאחר שכתב עם אחיו לסדרות של ג'רי לואיס וסיד סיזר, יצא סיימון לדרך עצמאית וכתב את המחזה הראשון שלו "לך תקע בחצוצרה" שעלה בברודוויי ב־1961, הוצג 678 פעמים ועובד אחרי שנתיים לסרט בכיכובו של פרנק סינטרה. כך היה גם עם המחזות הבאים שלו: "יחפים בפארק" עם רוברט רדפורד, שגם כיכב בגרסה הקולנועית לצד ג'יין פונדה, ו"הזוג המוזר" שעובד לקולנוע עם וולטר מתיאו וג'ק למון.
הוא כתב במהלך חייו יותר מ־40 מחזאות, בהם "צ'ריטי המתוקה" "נערי הזהב" ו"פרק ב'". לשיאו היצירתי הוא הגיע לדעת רבים בטרילוגיית המחזות האוטוביוגרפית משנות ה־80: "יומן חוף ברייטון", "טירונות" ו"בדרך לברודוויי". הוא זכה בארבעה פרסי טוני, כולל פרס הוקרה מיוחד על תרומתו לתיאטרון האמריקני, והיה מועמד לפרס 13 פעמים נוספות. הוא גם היה מועמד ארבע פעמים לאוסקר על תסריטים מעובדים למחזותיו. ב־1991 זכה בפרס הפוליצר בזכות המחזה "אבודים ביונקרס", שזכה גם בפרס הטוני למחזה הטוב ביותר באותה שנה. "בכל פעם שאני כותב מחזה, זאת התחלה של חיים חדשים עבורי", אמר לאחר הזכייה בפוליצר בראיון למגזין תרבות פריזאי.
סיימון היה נשוי חמש פעמים, והותיר אחריו את אשתו החמישית מזה 19 שנים, השחקנית איליין ג'ויס, ושלוש בנות.