אחת הקריירות הגדולות שידע הכדורסל האירופי הסתיימה בשבוע שעבר, כשלאחר התלבטויות אחרונות הודיע חואן קרלוס נבארו, בגיל 38, שהוא נפרד מהמגרש ועובר לתפקיד ניהולי במועדון שהוא היה נאמן לו במשך 20 שנה, ברצלונה.
בספרד וביורוליג נבארו, המכונה "לה בומבה", הוא אגדה. אייקון שפרישתו מסמלת סופו של עידן. 21 שנה התרוצץ נבארו על המגרשים, ולמעט עונת 2007/2008, שאותה העביר בהצלחה באן.בי.אי כשחקן ממפיס גריזליס, הוא לא פזל לרגע לקבוצה שאינה ברצלונה. למעשה, בשבילה הוא ויתר על קריירה בליגה הטובה בעולם.
בארסה היא הבית שלא רצה לעזוב, המקום שאיתו הוא מזוהה. וזה למעשה הסיפור - נאמנות. 20 שנה באותה קבוצה; אין יותר סמל מזה, בטח בתקופה שבה כבר אין סמלים של ממש, כששחקנים נודדים בין קבוצות, מחפשים הזדמנויות.
עידן הסמלים נושם את נשימותיו האחרונות, וכאמור נבארו למעשה לא הולך לשומקום. הוא יותר לא יפציץ מחוץ לקשת, אבל הסמל של ברצלונה ימשיך כאמור להתנוסס על חזהו, כשהוא עובר ממדי משחק לחליפה. הקשר המיוחד עם נבארו הביא את המועדון להבנה שאסור לצדדים להיפרד. הם התכוננו לרגע הזה מראש, וכבר בספטמבר האחרון החתימו את "לה בומבה" על חוזה חסר תקדים לעשר שנים, כהצהרה על העתיד לקרות עם פרישתו.
הסיפור של נבארו כולל גם את המילים "אהבה" ו"חברות". הוא ידע עונות קשות, עם עומס כבד, אבל בבוא הקיץ הוא תמיד התייצב למשימות נבחרת ספרד, פשוט כי אהב לשחק ולהיות שם עם החברים שלו. למעשה, נבארו כלל לא רצה לפרוש. הוא הודה שהפרידה מהמגרש קשה לו. הוא רצה להמשיך לשחק לפחות עונה נוספת והאמין שלמרות גילו יש לו עוד מה לתרום, אבל אף שאת אהבתו למשחק לא פשוט לכבות, הוא שוכנע שזה הזמן להפסיק.
גדול קלעי היורוליג בכל הזמנים
נבארו עשה הכל בקריירה המפוארת שלו. הגיע לפסגות וזכה בכל תואר אפשרי מבחינתו. אבל יותר מכל, "לה בומבה" היה מכונת נקודות המונעת מאש התשוקה ונשמה גדולה. זו אחת הסיבות שהוא הפך לאחד הטובים בכל הזמנים. מאמנים שברו את הראש איך לסגור אותו, אבל הוא תמיד מצא את הדרך לעשות נקודות. הרבה נקודות. בשיאו לא נמצא השומר שיכול לעצור אותו, ובשל השרידות שלו (שיחק הכי הרבה עונות ביורוליג) הפך לקלע הגדול בכל הזמנים של היורוליג.
ב־21 עונות הוא השיג 21 תארים, עם ברצלונה ונבחרת ספרד, והוכיח מדי עונה שהוא לא רק שחקן ענק, אלא גם מנהיג שמוביל להצלחות. נבארו שייך לדור הזהב של הכדורסל הספרדי, ילידי 1980, שסחפו את הנבחרת להישגים מרשימים. עם זאת, הקריירה שלו דעכה מוקדם מחבריו. זה קרה בשנתיים האחרונות, שבהן נדחק הצידה. בעוד אחיו לדור הזהב פאו גאסול ופיליפה רייס ממשיכים לתחזק קריירות ברמות הגבוהות, על נבארו ניכר הגיל.
כאמור, נבארו ניסה לתת פייט אחרון, שישאיר אותו רלוונטי כשחקן, אבל מה שהחל בנובמבר 1997 הגיע לסיומו, ומעתה קבלו את חואן קרלוס נבארו, מנהל.
