קשים הם חייו של יקב ותיק, אולי הוותיק מכולם, הנושא על גבו מטען - לא תמיד חיובי - בן יותר מ־150 שנה. לשנות תדמית זו משימה לא קלה, על אחת כמה וכמה כאשר אתה רוצה להתנער מדימויים שדבקו בך, גם אם בצדק מסוים, לאורך הזמן.
את היקב שלה הקימה משפחת שור הירושלמית בעיר העתיקה בשנת 1847, או שמא היה זה ב־1848, תלוי את מי מבני המשפחה שואלים... עם השנים התרחבה המשפחה והעסק פוצל לשלושה יקבים נפרדים - ארזה, ציון והכורמים. שלושתם, אגב, שוכנים עד היום זה לצד זה באזור התעשייה של מישור אדומים.
אנשי יקב ארזה, שעסקו במשך שמונה דורות בייצור ובמכירה של מיץ ענבים זול ויינות קידוש ממותקים, הבינו שעם השם המזוהה עם מוצרים אלה יהיה קשה להתמודד במגרש היינות האיכותיים. לפני יותר מעשור הצטיידו ביינן מוכשר ובעל ניסיון ושם - פיליפ ליכטנשטיין - וכעת הם מסתערים גם מאגף השיווק וממתגים את החלק העליון של תוצרתם תחת השם "יקב היוצר" - מחווה לאמן היוצר את היין, מיודענו פיליפ, וכהבנה שגם יין הוא בסופו של דבר יצירת אמנות.
ואכן, נראה שפיליפ עוסק באמנות. הוא מקפץ בין שורות הגפנים, שולח יד ובודק אשכול שטרם הבכיר וקנוקנת שנתפסה בעלה. ניכר שהוא חי את האדמה, ואולי יותר מזה - את מה שצומח בה. הוא עובר מגפן לגפן, בודק, מלטף, קוטם אם צריך ורושם לעצמו הערות לקראת הבציר הקרב בצעדי ענק. הביקור הראשון שלנו איתו באחד מכרמי היקב היה לפני כחודשיים, באמצע יוני. כרם מטופח וצעיר שניטע בשנת 2009, המשתרע למרגלות הר תבור וממנו קולט יקב היוצר את ענביו המובחרים - סירה, גרנאש ומורבדר.
את ילדותו העביר פיליפ למרגלות האלפים הצרפתיים בגרנובל, את השכלתו האגרונומית והייננית רכש במונפילייה, ואת ניסיונו הראשון צבר בפרובנס ובקורסיקה. החינוך הציוני שספג דחף אותו לעשות עלייה כבר בשנות ה־80, והוא נקלט ביקבי כרמל, שם זיהו את יכולותיו ובתוך זמן לא ארוך מינו אותו לאחראי ליקב זכרון. המבטא הצרפתי שלו והחיוך התמידי על פניו רק מוסיפים חינניות למקצועיותו הבלתי מתפשרת.
פיליפ ליכטנשטיין // צילום: איל קרן
אנחנו ממשיכים בנסיעתנו לחלקה סמוכה של כ־20 דונם בכפר קיש ומוצאים את עצמנו שוקעים בבוץ, תוצאה של גשם לא צפוי. כן - באמצע הקיץ. אראל ברקאי, המנכ"ל החדש של היקב, רוטן על הלכלוך שעתיד להיכנס אליו לרכב ומסנן "רק אתמול שטפתי אותו", אבל פיליפ צוהל משמחה כילד. הוא צופה כי ענבי המרסן הלבנים, שהצטרפו לארסנל הזנים של היקב רק בבציר הקודם, יפגינו איכות משופרת כבר באוגוסט.
חודשיים לאחר מכן - והאשכולות מלאי עסיס ומחכים להיבצר. פיליפ מנצח סביב השעון על המלאכה ועל צוות העובדים בווירטואוזיות - בכל זאת, היקב קולט כ־4,500 טונות ענבים בכל בציר! בשלב זה רק כ־12 אחוזים יבוקבקו תחת המותג "היוצר" (נשמע מעט, אבל שווה ערך ליקב בוטיק גדול) והשאר יסתפקו בשם המסורתי "ארזה". בשנים הבאות, המגמה היא להגדיל את האחוזים הללו לטובת "היוצר", באופן ניכר.
כמי שהבינו שיין הוא יצירת אמנות, שואפים אנשי "היוצר" לחיבור לעולם האמנות בכללותו. הם קראו לסדרות היין בשמות מעולם האמנות המוזיקלי, למשל "ליריקה", "וירטואוזו" וכעת סדרה חדשה בשם "לגאטו", והם אף מקדמים אמנים צעירים בסדרת סרטונים שעלו לרשת (חפשו יקב היוצר פרויקט חירות 2018 ביו־טיוב), ושאת יצירותיהם אפשר לרכוש בכמות מוגבלת כתווית על גבי חלק מהיינות, כשחלק מהתמורה מועבר לאמנים, כמובן.
סדרת "לגאטו" החדשה, המושקת בימים אלה רגע לפני חגי תשרי, כוללת חמישה יינות פרימיום במחירים נוחים ומשתלמים במיוחד - שלושה אדומים, אחד לבן (ויוניה) ואחד ורוד, ובהמשך עתידים להצטרף אליהם שני יינות לבנים נוספים (שרדונה וגוורצטרמינר). לחיים.
מבחן הטעימה: באנו הרחנו, לגמנו
יינות יקב ארזה // צילום: יח"צ
רוזה לגאטו 2017, יקב היוצר יין רוזה הנוטה בגווניו לכתום בהיר בסגנון פרובנסאלי. היין הותקן מענבי גרנאש שגדלו בכרם כפר קיש שבו ביקרנו. האף שופע אשכולית אדומה, משמש ומעט אפרסק, ובטעימה היין פירותי אבל לא מתוק, חומצי במידה ובעיקר מרענן. רמת האלכוהול שלו מתונה (12.5%) ומאפשרת ללגום ממנו בהנאה עוד כמה "שלוקים", בלי להסתחרר (המחיר: 60 שקלים)
קברנה סוביניון לגאטו 2016, יקב היוצר ענבי הקברנה הגיעו ליין הזה מהגליל העליון (כרם דישון) והתיישנו כשנה בחביות צרפתיות קלאסיות. הוא מפיץ ניחוחות מפתים של דובדבן שחור, קפה, עור ומעט איקליפטוס, ובחך הוא נעים, רחב ובעיקר מאוזן. על אף גילו הצעיר, הוא רך ונגיש כבר כעת. יופי של יין עם יופי של מחיר (המחיר: 60 שקלים)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו