גז טבעי במזרח התיכון: המפתח ליציבות אזורית

אין עוררין כי מדינת ישראל נמצאת במאבק מדיני כבר מיום הקמתה בזירה הבין לאומית, דבר אשר משליך בין היתר על יחסיה העסקיים עם המדינות השכנות. אך לאחר שבעשור האחרון התגלו כמויות משמעותיות של גז טבעי לחופי מזרח הים התיכון, הפכה מדינת ישראל ממדינה שעד כה הייתה תלויה בייבוא של מקורות אנרגיה, למדינה שיש בכוחה להפוך לעצמאית מבחינה אנרגטית ואף לייצא אותו לאזורים אחרים ובכך להפוך את תעשיית האנרגיה הישראלית לשחקן מרכזי בתחום.

ע”פ מומחים בענף האנרגיה, הביקוש לגז הטבעי צפוי לעלות באופן משמעותי בשל העובדה כי שימוש בו מפחית את עלויות האנרגיה לייצור חשמל, כמו גם הפחתה של זיהום האוויר וכן מזעור פליטות של גזי חממה הגורמים למקרי תמותה הנאמדים במדינת ישראל לבדה על כ 2,500 בני אדם בשנה.

 מעבר לתועלות הכלכליות והסביבתיות הרבות, תגליות הגז הטבעי תורמות בעיקר לחיזוק מדיניות החוץ של ישראל, ומספקת הזדמנות יוצאת דופן ליצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות שכנות, זאת בשל העובדה שישראל הפכה בשנים האחרונות למדינה בעלת נכס אסטרטגי מובהק - מאגרי גז טבעי אשר יכולים לשמש לייצוא במשך שנים ארוכות. הנכס הזה מקנה לישראל מעמד מדיני אזורי  מהותי וחשוב, אשר מאפשר לחתום על הסכמים עם בנות בריתה ובכך לבסס את מעמדה בזירה האזורית והבין לאומית.

דוגמא לכך ניתן לראות בתגליות הגז הגדולות בדמות מאגרי האנרגיה “תמר” ו”לוויתן” של דלק קידוחים ונובל אנרג’י. מאז שהתגלו, הן משמשות כגשר לשיתוף פעולה אזורי רחב היקף בתחום האנרגיה, ובכך מביאות לתועלת כלכלית, אשר מוערכת במיליארדי שקלים בשנה. בניגוד לענפים אחרים, הסכמים בתחום הגז מחייבים התקשרות בחוזים ארוכי טווח – על פי רוב לעשרות שנים, וכרוכים בחיבור פיזי בין מדינות באמצעות צינורות הולכה. בכך למעשה הם מבססים לאורך שנים ארוכות את יחסי המסחר ותורמים ליציבות כלכלית אזורית, וממצבים את מדינת ישראל בחוד החנית של הייצוא האזורי ברמה המאקרו-כלכלית.

מצרים לדוגמא, היא מדינה אשר סובלת ממחסר בגז זמין, למרות שיש ברשותה עתודות גז עצומות, אשר אינן ממומשות. חברת דלק קידוחים ביחד עם חברת “נובל אנרג’י” חתמה לאחרונה על הסכם עם חברת דולפינוס המצרית, לאספקת גז טבעי ממאגר לוויתן, הסכם אשר מוערך בשווי של כ 15 מיליארד דולר. מתוך ההכנסות הללו, קרוב ל 7.5  מיליארד שקלים ייכנסו לקופתה של מדינת ישראל, כספים אשר יוקצו לחינוך, לרווחה וכן למטרות ביטחונית עבור תושבי מדינת ישראל. לא מדובר במקרה בודד: יצוא הגז הראשון מישראל החל בסופו של הרבעון הרביעי של שנת 2016, עם תחילת אספקת הגז ממאגר תמר למפעלים  בצדו הירדני של ים המלח, כמו גם הסכמים עם חברת החשמל הירדנית  לאספקת גז טבעי לתקופה של 15 שנים, לשם הפקת חשמל למשק המקומי הירדני.

מגעים נוספים מתנהלים גם בזירות נוספות כמו קפריסין, אשר פועלת בשנים האחרונות לקידום החלפת השימוש במוצרים מבוססי נפט לייצור חשמל בשימוש בגז טבעי, ודלק קידוחים ביחד עם שותפיה מנהלת מגעים עם חברת הגז הממשלתית בקשר עם אספקת גז טבעי לקפריסין ממאגר אפרודיטה, אשר מוחזק ע”י דלק קידוחים ונובל אנ’רגי.

בכך, מגעים אלו הופכים את ישראל לשחקן מרכזי וחשוב בזירה הבין לאומית והאזורית ובעתיד להפוך למקור בטוח לאספקת גז, זאת לאחר שלקראת סוף 2019 צפוי להסתיים פיתוחו של מאגר הגז הענק “לוויתן”, ועם חיבורו יחל ייצוא גז מואץ למצרים וירדן וכן צפויים להתחבר למערכת הולכת הגז עוד מאות מפעלים ישראלים נוספים, שיגבירו את צריכת הגז בישראל ויוזילו משמעותית את עלויות האנרגיה של התעשייה הישראלית.  כל זאת כאמור לשם מימוש החזון האסטרטגי של מדינת ישראל להפיכתה למעצמה בענף הגז המתפתח ואשר לו השלכות מרחיקות לכת בשנים הבאות.