המלווה הצמודה של לוקה דונצ'יץ' החזיקה בידיה שני פריטים: דגל סלובניה וכובע אדום של אטלנטה, זכר ל-15 הדקות שבהן הוא עוד היה שייך לקבוצה שבחרה בו במקום השלישי. "הוא ביקש לשמור אותו", הסבירה, "לא כולם מבקשים". אלוף יורוליג או לא, לדראפט האן.בי.אי יש את הכוחות שלו להשיב ילדים בני 19 להיראות כמו, ובכן, ילדים בני 19. כאלה שמבקשים לנצור כל רגע ולאסוף כל מזכרת. בשנים הבאות דונצ'יץ' יקווה לנכס לעצמו פריטים מעט מרשימים יותר.
"האם יצא לך להתאמן עם דאלאס?", נשאל ילד הפלא על ידי עיתונאי אמריקני, משל היה עוד שחקן מכללות שסיים את העונה באפריל, ונאלץ להתנצל: "שיחקתי בגמר בספרד אז לא הייתי יכול להתאמן עם אף קבוצה". זרותו בלטה אתמול לפנות בוקר כמעט בכל רגע בברקליז סנטר בברוקלין. את טקס הצגת השחקנים, למשל, ניצלו מרבית המועמדים לדגמן פוזות למצלמה בזמן שדונצ'יץ' פשוט צעד די מבוייש על הבמה, מסרב, במודע או שלא במודע, לשתף פעולה עם כללי הטקס.
על אף שסומן כאחת הבחירות הגבוהות בדראפט כל לפני יותר משנה, בארה"ב דונצ'יץ' הוא עדיין "דונצ'יק" – במובן הצר: עוד אירופאי עם שם קשה להגייה; במובן הרחב: שחקן זר שנכנס לליגה מלווה באינספור סימני שאלה מנומקים יותר ("נופל בין העמדות", "לא אתלטי מספיק לשמור על גארדים") או פחות (בסגנון "אני לא סומך על שחקני זרים" של צ'ארלס בארקלי). העובדה שצלח בהצטיינות עונה מתישה בהרבה מעונת מכללות והציג אופי ווינרי – מאפיין לא פחות חשוב מ"רגליים לא מספיק מהירות", נגיד – מעניינת את האמריקנים כקליפת השום.
החשיפה, הגיל, הציפיות והמחיר שדאלאס היתה מוכנה לשלם כדי לקבל אותו (העבירה להוקס את טריי יאנג שנבחר חמישי בנוסף לבחירת סיבוב ראשון עתידית) – כל אלה עשויים במובנים רבים להיות לדונצ'יץ' לרועץ. הציפיות הן כרגע לככב, להקסים, להדהים. להיות "נוביצקי". ומה אם יהיה "רק" שחקן רוטציה משמעותי? נקודת הפתיחה הזו היא כמעט בלתי אפשרית. בדאלאס ימצא קבוצה בבניה, שם יחבור לקו אחורי צעיר ומבטיח עם דניס סמית' ג'וניור (הבחירה התשיעית בדראפט הקודם, 15.2 נק' למשחק בעונה החולפת) ויקבל את החונך המושלם בדמותו של נוביצקי, ככל הנראה בעונת פרישה בגיל 40.
"אני חושב שאני מוכן", אמר דונצ'יץ' באנגלית בסיסית במסיבת עיתונאים נטולת גינוני כוכבות. את ההצגה האמיתית, כך מקווים בדאלאס לפחות, הוא שומר למגרש.
דונצ'יץ' עם הכובע של אטלנטה על הבמה // צילום: אי.אף.פי
קולע, מוסר ומצייץ
"מהם התכונות החזקות שלך", נשאל סנטר אריזונה דיאנדרה אייטון (2.16 מ'), 24 שעות לפני שנבחר ראשון על ידי פיניקס, ונאלץ לספק תשובה בפעם המיליון. הרבה ציוצים עברו על הליגה מאז טרום עידן הרשתות החברתיות ועד למציאות הנוכחית, שבה ילדים בני 20 "נדרשים" להיות פרזנטורים טובים לא פחות משחקני כדורסל. אייטון ומרווין בגלי (2.11 מ'), שנבחר שני על ידי סקרמנטו, התבקשו להתייחס ערב הדראפט לא פחות לחוזי הנעליים שהשניים חתמו עם פומה, לפני ששיחקו אפילו משחק אן.בי.אי אחד, מאשר, נגיד, לעובדתם היותם שחקני פנים בליגה של גארדים.
