סכסוך בן עשרות שנים על שמה של מדינה באירופה הגיע, ככל הנראה, לסיומו: יוון והרפובליקה היוגוסלבית לשעבר מקדוניה חתמו היום (ראשון) על הסכם לפיו שמה של המדינה הקטנה בלב הבלקן יהיה ״הרפובליקה של צפון מקדוניה״.
יוון סירבה עד כה לאפשר למדינה השכנה - שהייתה חלק מיוגוסלביה עד להתפרקותה של זו בתחילת שנות ה-90 - להיקרא מקדוניה, בטענה שמקדוניה היא חלק מיוון וכי שימוש בשם זה מהווה עיוות ההיסטוריה ועלול לתת למקדוניה עילה לדרוש ריבונות על שטחי מקדוניה בצפון יוון. הסירוב היווני והעימות בין שתי המדינות מנע ממקדוניה עד כה להצטרף לשורות ברית נאט״ו והאיחוד האירופי.
הבוקר חתמו שרי החוץ של שתי המדינות על הסכם פשרה, שמעניק למקדוניה שם חדש. ההסכם צריך לעבור כעת אישור של הפרלמנטים בשתי המדינות ומשאל עם במקדוניה. עם זאת, ההתנגדות העממית ביוון להסכם נרחבת ביותר. לפי סקרי דעת קהל. 70% מהיוונים מתנגדים להסכם.
ממשלת יוון הצליחה אמנם לשרוד אתמול הצבעת אי אימון שיזמה האופוזיציה השמרנית. אך הזעם הציבורי נגד הממשלה גדל. חבר מפלגת האופוזיציה הניאו-נאצית, ״השחר הזהוב״, בפרלמנט קרא להנהגת הצבא לבצע הפיכה, לתפוס את השלטון במדינה ולעצור את נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר ההגנה באשמת בגידה במולדת. הצעתו זכתה למחיאות כפיים סוערות מצד חברים אחרים בסיעה, אך הנהגת המפלגה החליטה להרחיקו מהסיעה.
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, אמר בטכס החתימה על ההסכם בשתי המדינות: ״יש לנו אחראיות היסטורית שההסכם הזה לא ייכשל, ואני בטוח שנעמוד באחריות זו״. רמ״מ מקדוניה, זוראן זאב, הדגיש ששתי המדינות מפנות את גבן לעבר מופנות את מבטן לעתיד.