בזמן שהמוזיקה האתנית הופכת להיות ה־דבר בהא הידיעה במוזיקה העולמית, שלמה בר ממשיך לעשות את מה שעשה תמיד.
המוזיקאי בן ה־75, אחד החלוצים של מוזיקת העולם בארץ, מוציא שיר חדש בשם "אלוקים אור" מתוך אלבום חדש שמוקדש כולו למשורר יוסף צבי רימון ז"ל. מדובר במשורר דתי שפעל בארץ בשנות ה־30 וה־40, וניסה לשלב אמונה באלוהים ומסורת יהודית עם החיים המתחדשים בארץ ישראל.
"לא היתה לי אף פעם הזדהות כל כך עמוקה עם טקסטים עד שפגשתי את הטקסטים של יוסף צבי רימון", מספר בר. "ימים ולילות הלכתי עם הטקסטים שלו, הוא היה בתוכי. עברתי איתו חויה מאוד מכוננת ובמקביל התחזקתי מבחינה דתית, השתניתי מאוד. בשלוש השנים האחרונות עברתי תהפוכות בחיים, הפכתי מדתי לייט לאדם מאמין. אני אוהב להגיד 'מאמין' יותר מ'דתי'.
"כבר 40 שנה אני אדם מאמין, אבל בשנים האחרונות התקרבתי עד יותר לדת. הטקסטים של יוסף צבי רימון כל כך דיברו אלי. הרגשתי את האמונה המדהימה שלו. אני חושב שבאלבום הזה הגעתי למקומות שלפני זה לא הגעתי אליהם. זו שירה מאוד קשה, לא פשוטה אבל תמימה, זכה ועמוקה". "יוסף צבי רימון כמעט ולא מוכר בציבוריות הישראלית. אולי בגלל שהוא היה דתי. לא ידעו לקבל אותו. הוא בתהילים ובתור הזהב, ואלה גם ההשפעות שלי. אם הייתי משורר - הייתי כותב כמוהו".
אתה מזדהה איתו, אבל אתה, בניגוד אליו, כן מוכר ומוערך בציבוריות הישראלית.
"אני מוערך ומוכר, אבל אני חי בעולם של בידור ואני לא אוהב את השטויות האלה. ברוך השם, אני שמח בחלקי, אבל הייתי רוצה לראות יותר אמנות, יותר שירה ופחות בידור. אני לא נגד בידור, אבל לא ייתכן שזה יהיה העיקר. היום מנסים לקחת בידור ולהציג את זה בתיאטראות ולעשות את זה למשהו לאומי".
אתה לוקח בחשבון שאלבום כזה עלול לא להצליח מאוד מבחינה מסחרית?
"אני עושה את מה שאני מאמין בו. אני מאמין במה שאני עושה ואני מוכן לשלם על זה כסף. אני יודע שהמוזיקה שלי מורכבת ולא דומה למציאות הישראלית היומיומית, אבל יש גם קהל שממשיך לעקוב אחריי ולאהוב את מה שאני עושה, ואני שמח על זה".