כולנו שמענו סיפורים על חבר או חברה שבחרו בדיאטה אחת שעבדה נהדר עבורם, ואז על חבר אחר שאימץ את הדיאטה המדוברת, וזה בכלל לא פעל. הדבר נובע מכך שאנחנו שונים זה מזה, ורק לאחרונה אנחנו מתחילים להבין את הסיבות לשונות הזו, ייתכן שאיננו צריכים לשאול מהי הדיאטה הכי טובה, אלא איזו דיאטה הכי טובה עבורי?
חוקרים מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ערכו לאחרונה מחקר שמטרתו לקבוע מהו ההיבט המרכזי שמאפיין את "הדיאטה הטובה ביותר" – האם זו דיאטה דלת שומן או דלת פחמימות?
מוביל המחקר, פרופ' כריסטופר גרדנר, חקר יחד עם צוותו 609 בני אדם בטווח הגילים 18-50 שנים. משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות בצורה אקראית וניתנה להם אחת משתי הדיאטות: דלת פחמימות או דלת שומן. כל המשתתפים במחקר התמידו בדיאטה שניתנה להם במשך שנה שלמה. כדי להגיע להבנה טובה יותר של הגורמים לעלייה במשקל ולירידה במשקל, מיפו החוקרים את הגנום של כל המשתתפים במחקר. על מנת לבדוק האם יש תבניות גנטיות שיכולות להיות קשורות ביעילות המטבוליזם של שומן או פחמימות. בדיקה נוספת שנערכה לכלל המשתתפים היא בדיקת רמות האינסולין, שכבר הוכח במחקרים קודמים כקשורה לעלייה במשקל אצל חלק מהאנשים.
במשך שמונת השבועות הראשונים של הדיאטה, המשתתפים במחקר הונחו לצרוך לא יותר מ-20 גרם של שומן או פחמימות ליום. החוקרים הסבירו שכמות זו שוות ערך לפרוסה וחצי של לחם מדגנים מלאים (בקבוצת דל פחמימות) או חופן גדול של אגוזים (בקבוצת דל שומן). לאחר חודשיים, המשתתפים הורשו לעשות שינויים קלים לפי הצורך, תוספת של 5-15 גרם של או פחמימות או שומנים. מטרת ההתאמות הללו הייתה לעודד את המשתתפים במחקר להגיע לרמה נוחה של דיאטה במטרה שיוכלו לדבוק בה לאורך זמן, מעבר ל"תחום" המחקר.
כשהשנה הלכה והתקרבה לסיומה, צריכת השומן הממוצעת של אלה שדבקו בדיאטה דלת שומן עמדה על 57 גרם ליום בהשוואה לממוצע של 87 גרם ליום לפני תחילת הדיאטה ואילו אלו שהיו בדיאטת דלת פחמימות עמדו על צריכה ממוצעת של 132 גרם ליום בניגוד ל-247 גרם ליום לפני תחילת המחקר. כמו כן, שיעור ההרזיה הממוצע עמד על 6.5 קילוגרם במשך שנת המחקר.
הכל תלוי בכם // צילום: GETTY
אחד מההישגים העיקריים היה לעודד את המשתתפים לעבור לבחירה של מקורות בריאים של שומן ושל פחמימות ולכן צוות החוקרים, ללא כל קשר לסוג הדיאטה בה היו המשתתפים, המליצו למשתתפים ללכת לשוק ולא לקנות מזון מעובד מטעמי נוחות. כמו כן, ייעצו להם לעשות דיאטה שיוכלו להתמיד בה מבלי לחוש רעב או חסך.
כמו כן, אחרי מדידת רמות האינסולין של משתתפי המחקר בנקודת הפתיחה והתקדמות ההרזיה במהלך המחקר, החוקרים ראו כי למרות העובדה שכולם עשו מפנה לעבר אכילה בריאה יותר, מה שמפתיע הוא שהיו הבדלים אישיים בכל מה שקשור למשקל הגוף. בעוד שחלק מהמשתתפים הפחיתו כ-30 ק"ג, חלק אחר עלה במשקל 7-10 ק"ג, כך שלמעשה אין דבר כזה "דיאטה המתאימה ביותר".
עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת והשמנה, מוסיפה על ממצאי המחקר ואומרת כי: "כיום ידוע שאין דיאטה אחת המתאימה לכולם. כל אחד יתרם מסגנון אחר של אכילה, החל מבחירת סוגי המזונות השונים ועד למספר הארוחות ביום המשתנה מאחד לשני. למעט השוני הגנטי אשר נבדק במסגרת מחקר זה, כיום ידוע כי גם להרכב חיידקי מערכת העיכול של כל אדם יש השפעה משמעותית על מטבוליזם המאכלים השונים. אמצעי התקשורת מלאים בכתבות והמלצות על סגנונות אכילה שונים, תוך פיזור הבטחות שווא לגבי דיאטות אלו ואחרות. מומלץ כי כל אחד שחפץ לשנות את הרגלי אכילתו, עם או ללא קשר למשקל גופו, יתייעץ עם דיאטן קליני ויקבל את ההמלצות האישיות ביותר עבורו".